S&P לא הורידה את דירוג האשראי של ישראל

עוד באתר:

האופנוען שברח

תיעוד מקסדת השוטר: צפו במרדף אחרי הערבי בכביש 6

אבי יעקב

עורר סערה

היועץ של דודי אמסלם מגיב: "הפעם היא חצתה כל גבול"

אבי מימרן

צפו בדברים

פרוש התפרץ במליאת הכנסת: "לעצור יתום? איפה ההיגיון?"

שמעון כץ

צפו בדברים

הגר"ד לנדו זעק: "תורת ארץ ישראל נקלעה לסכנה גדולה"

נתי קאליש

במקביל, מתריעה S&P מפני השפעות מדיניות הסחר של ארצות הברית על הכלכלה הישראלית. המכסים שמטילה ארה"ב על סחורות ישראליות עלולים להכביד על מגזרים מסוימים, בעיקר אם תתרחב החלתם. עם זאת, כיוון ששני שלישים מהיצוא הישראלי לארה"ב הוא בתחום שירותי טכנולוגיה ותקשורת – שאינם כפופים למכסים – ההשפעה הישירה צפויה להיות מתונה. יחד עם זאת, ישראל אינה חסינה מפני ירידה כללית באמון העסקים או האטה בצמיחה העולמית, במיוחד אם תושפע ממתחים בשוקי ההון האמריקאיים.

תחזיות S&P צופות התאוששות כלכלית מתונה בשנת 2025, עם צמיחה צפויה של 3.3%, כתוצאה מעלייה בהשקעות ובצריכה הפרטית. מנגד, השפעת המלחמה המתמשכת צפויה להשאיר את קצב הצמיחה מתחת לרמות שקדמו לה, לא רק בשל הגבלות על היצע העבודה בעקבות גיוס מילואים, אלא גם עקב הפסקת העסקת עובדים פלסטינים בענף הבנייה, שבחלקם מוחלפים על ידי עובדים זרים. מרכיב נוסף המשפיע על התחזית הוא פרמיית הסיכון שנותרת גבוהה יותר מבעבר, ומשפיעה על רמות ההשקעה ואמון המשקיעים.

החברה מצביעה על מספר נקודות חוזקה מבניות בכלכלה הישראלית, בהן עודף מתמשך בחשבון השוטף, מבנה חוב ציבורי בריא וגמישות במדיניות המוניטרית. עודף החשבון השוטף, שנמדד בכ-7% מהתמ"ג בשנים האחרונות, נשען בעיקר על הגידול המהיר ביצוא שירותי מידע ותקשורת, וממקם את ישראל כמדינה מלווה נטו – עובדה שמקטינה את צורכי המימון החיצוניים. גם עתודות המט"ח, שעמדו בסוף מרץ 2025 על כ-219 מיליארד דולר, משקפות עוצמה ביחס לגודל המשק, ומהוות כרית ביטחון לשוק הפיננסי.

בהיבט התקציבי, מציינת S&P כי הגירעון הרחב ימשיך ללוות את הממשלה בשנים הקרובות, עם תחזית לגירעון של 4.9% בשנת 2025, שעשוי להתרחב ל-6% ב-2026. הגורם המרכזי לכך הוא עלייה צפויה ובלתי נמנעת בהוצאות הביטחוניות, כפי שצפוי מדוח ועדת נגל, שהוקמה לקביעת מסגרת תקציב ביטחון ארוכת טווח. לפי תחזיות אלו, תידרש תוספת של כ-0.5% מהתמ"ג להוצאות הביטחון בכל שנה, מה שיכריח את הממשלה לנקוט צעדים פיסקליים נוספים כגון הקפאת תקציבים אזרחיים והעלאת מדרגות מס.

חוב הממשלה, שבשנת 2023 עמד על 58% מהתמ"ג, צפוי לטפס לכ-70% עד שנת 2028, בניגוד לתחזיות טרום המלחמה, שבהן ציפתה החברה לירידה מתחת ל-55%. עם זאת, S&P מדגישה את המבנה האיכותי של החוב: יותר מ-80% ממנו מוחזק בידי משקיעים מקומיים, ונקוב בשקל, כאשר משך הזמן הממוצע לפדיון עומד על תשע שנים – נתונים שממתנים את הסיכון מהחוב הממשלתי.

המדיניות המוניטרית של ישראל זוכה לשבחים מצד S&P, בזכות עצמאותו של בנק ישראל, שימוש בכלים שוקיים וגישה גמישה להתמודדות עם תנאים משתנים. רמת הריבית נותרה על 4.5% מאז תחילת 2024, תוך שמירה על איזון בין אינפלציה, שער חליפין וצרכים פיסקליים. שיעור האינפלציה הכללית לצרכן חורג במעט מטווח היעד הרשמי (1%-3%) בשל לחצי היצע הקשורים למלחמה, אך עדיין נחשב יציב יחסית.

בנוגע למערכת הבנקאות, החברה מעריכה כי המערכת נותרה חסונה ורווחית גם בשנה החולפת. שיעור ההלוואות שאינן מתפקדות נשאר נמוך מאוד (פחות מ-1%), למרות הסיכון המוגבר מהשלכות עקיפות של המצב הביטחוני. המשמעות היא שהמערכת הבנקאית בישראל מסוגלת לספוג טלטלות מבלי לאבד יציבות מערכתית.