עדיין שלילי

S&P לא הורידה את דירוג האשראי של ישראל

בחברת הדירוג ציינו שהתחזית השלילית לדירוג ישראל נובעת מהתמשכות הסכסוך עם איראן וחמאס

צבי טסלר

י"ג באייר תשפ"ה, 11/05/25 09:56 עודכן: 09:57

א+

א-

דירוג אשראי בינלאומי

בהודעתה האחרונה, מותירה חברת הדירוג S&P את תחזית דירוג האשראי של ישראל על שלילית, תוך שהיא מציגה תמונת מצב מדאיגה המשלבת מתיחות ביטחונית אזורית, אי-ודאות פוליטית פנימית ותחזיות מאקרו-כלכליות מאתגרות.

התחזית השלילית משקפת את הערכת החברה כי הסיכונים הנשקפים מהסכסוך בין ישראל לחמאס ושלוחות אחרות, כמו גם האיום ההולך ומתחדד מצד איראן, עלולים להחריף ולהשליך באופן מהותי על מצבה הפיסקלי והכלכלי של המדינה. החברה מדגישה כי ככל שהסלמה צבאית באזור תימשך ואף תתרחב, כך ייגבר הסיכון לפגיעה מהותית בצמיחה הכלכלית, במאזן התשלומים ובגירעון הממשלתי, מעבר למה שמוערך כיום. תרחיש כזה, לפי S\&P, עלול להוביל לפעולת דירוג שלילית בתוך חודשים ספורים.

ההודעה מפרטת כי זירה אזורית רגישה, הכוללת את חמאס ברצועת עזה, חיזבאללה בלבנון, החות’ים בתימן ונוכחות צבאית סורית המגובה באיראן, מהווה כר פורה להסלמה רב-זירתית. פעילות צבאית ממושכת, קצרת מועד או נקודתית עשויה לפגוע במישרין בכלכלה הישראלית, להעמיס על תקציב המדינה ואף להוביל לנזקים פיזיים ישירים. בכך נכללים תרחישים של פגיעה בתשתיות לאומיות, האטה בפעילות הפיננסית ובריחה של משקיעים, תוך תנודתיות חדה בשוק המט"ח ובשווקים הפיננסיים המקומיים.

לצד האיומים החיצוניים, החברה מציינת גם את המורכבות הפוליטית הפנימית בישראל כגורם תורם לאי-ודאות. ההיסטוריה של ממשלות קצרות מועד, יחד עם הבחירות התכופות – האחרונות שבהן התקיימו בסוף 2022 – יוצרים קושי להבטיח יציבות ממשלתית לאורך זמן. אף שמדדי תמיכה עדכניים מצביעים על התאוששות מסוימת בכוחה הפוליטי של מפלגת הליכוד, הרי שרמת התמיכה הנוכחית אינה מבטיחה רוב קואליציוני יציב. לאור כך, נותרת תחזית הבחירות הבאות פתוחה לעד אוקטובר 2026, מה שמשמר את אי הוודאות.

במקביל, מתריעה S&P מפני השפעות מדיניות הסחר של ארצות הברית על הכלכלה הישראלית. המכסים שמטילה ארה"ב על סחורות ישראליות עלולים להכביד על מגזרים מסוימים, בעיקר אם תתרחב החלתם. עם זאת, כיוון ששני שלישים מהיצוא הישראלי לארה"ב הוא בתחום שירותי טכנולוגיה ותקשורת – שאינם כפופים למכסים – ההשפעה הישירה צפויה להיות מתונה. יחד עם זאת, ישראל אינה חסינה מפני ירידה כללית באמון העסקים או האטה בצמיחה העולמית, במיוחד אם תושפע ממתחים בשוקי ההון האמריקאיים.

תחזיות S&P צופות התאוששות כלכלית מתונה בשנת 2025, עם צמיחה צפויה של 3.3%, כתוצאה מעלייה בהשקעות ובצריכה הפרטית. מנגד, השפעת המלחמה המתמשכת צפויה להשאיר את קצב הצמיחה מתחת לרמות שקדמו לה, לא רק בשל הגבלות על היצע העבודה בעקבות גיוס מילואים, אלא גם עקב הפסקת העסקת עובדים פלסטינים בענף הבנייה, שבחלקם מוחלפים על ידי עובדים זרים. מרכיב נוסף המשפיע על התחזית הוא פרמיית הסיכון שנותרת גבוהה יותר מבעבר, ומשפיעה על רמות ההשקעה ואמון המשקיעים.

החברה מצביעה על מספר נקודות חוזקה מבניות בכלכלה הישראלית, בהן עודף מתמשך בחשבון השוטף, מבנה חוב ציבורי בריא וגמישות במדיניות המוניטרית. עודף החשבון השוטף, שנמדד בכ-7% מהתמ"ג בשנים האחרונות, נשען בעיקר על הגידול המהיר ביצוא שירותי מידע ותקשורת, וממקם את ישראל כמדינה מלווה נטו – עובדה שמקטינה את צורכי המימון החיצוניים. גם עתודות המט"ח, שעמדו בסוף מרץ 2025 על כ-219 מיליארד דולר, משקפות עוצמה ביחס לגודל המשק, ומהוות כרית ביטחון לשוק הפיננסי.

בהיבט התקציבי, מציינת S&P כי הגירעון הרחב ימשיך ללוות את הממשלה בשנים הקרובות, עם תחזית לגירעון של 4.9% בשנת 2025, שעשוי להתרחב ל-6% ב-2026. הגורם המרכזי לכך הוא עלייה צפויה ובלתי נמנעת בהוצאות הביטחוניות, כפי שצפוי מדוח ועדת נגל, שהוקמה לקביעת מסגרת תקציב ביטחון ארוכת טווח. לפי תחזיות אלו, תידרש תוספת של כ-0.5% מהתמ"ג להוצאות הביטחון בכל שנה, מה שיכריח את הממשלה לנקוט צעדים פיסקליים נוספים כגון הקפאת תקציבים אזרחיים והעלאת מדרגות מס.

חוב הממשלה, שבשנת 2023 עמד על 58% מהתמ"ג, צפוי לטפס לכ-70% עד שנת 2028, בניגוד לתחזיות טרום המלחמה, שבהן ציפתה החברה לירידה מתחת ל-55%. עם זאת, S&P מדגישה את המבנה האיכותי של החוב: יותר מ-80% ממנו מוחזק בידי משקיעים מקומיים, ונקוב בשקל, כאשר משך הזמן הממוצע לפדיון עומד על תשע שנים – נתונים שממתנים את הסיכון מהחוב הממשלתי.

המדיניות המוניטרית של ישראל זוכה לשבחים מצד S&P, בזכות עצמאותו של בנק ישראל, שימוש בכלים שוקיים וגישה גמישה להתמודדות עם תנאים משתנים. רמת הריבית נותרה על 4.5% מאז תחילת 2024, תוך שמירה על איזון בין אינפלציה, שער חליפין וצרכים פיסקליים. שיעור האינפלציה הכללית לצרכן חורג במעט מטווח היעד הרשמי (1%-3%) בשל לחצי היצע הקשורים למלחמה, אך עדיין נחשב יציב יחסית.

בנוגע למערכת הבנקאות, החברה מעריכה כי המערכת נותרה חסונה ורווחית גם בשנה החולפת. שיעור ההלוואות שאינן מתפקדות נשאר נמוך מאוד (פחות מ-1%), למרות הסיכון המוגבר מהשלכות עקיפות של המצב הביטחוני. המשמעות היא שהמערכת הבנקאית בישראל מסוגלת לספוג טלטלות מבלי לאבד יציבות מערכתית.