לידיעתכם: לא כל משקה מותר לשתות בתיקון ליל שבועות

איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים (בליל חג השבועות) כל הלילה ועוסקים בתורה, וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן. ואפשר לתת טעם על פי פשוטו: לפי שישראל היו ישנים כל הלילה, והוצרך הקב"ה להעיר אותם, כדאיתא במדרש (פרקי דרבי אליעזר פרק מא), לכן אנו צריכים לתקן זה. (מגן אברהם או״ח סימן תצד).

לקראת חג השבועות הבעל״ט בו כולנו עוסקים בתורה כל הלילה, ובשנים האחרונות מרבים רבים בשתיית משקה האנרגיה, הידוע בסגולתו לשמור על עירנות.

מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן בסקירה מקיפה ומרתקת אודות כשרות משקה האנרגיה.

המבוכה רבה בתחום זה ובמקום לחקור את הנושא לעומק ולסמוך על ברי סמכא בתחום, – קיימת נטיה להסתמך על דברים בלתי ברורים ומבוררים, ללא חקירה ודרישה. הדבר מכאיב במיוחד כאשר גם יראים ושלמים הזהירים על כל תג ותג בנושא כשרות המזון ובמיוחד המוגשים בסעודת מרעים, ובשמחות, וחוקרים ודורשים סביב כשרות המזון בדקדוק רב, אך באופן תמוה, כאשר מוגש על השולחן משקאות האנרגיה למיניהן, לא נשמע מצדם כל שאלה או בירור בנושא כשרותם. כביכול, הדברים מותרים ועומדים בכשרות, ללא כל חשש ופקפוק. האמנם כן?

סיפר אחד המומחים העוסק בתחום, שהשתתף בשמחה משפחתית של קרוב משפחה ירא ושלם ומדקדק בכשרות אשר ידוע כמחמיר קלה כבחמורה בכל עניני כשרות המזון עד הקצה האחרון, והקפיד כמובן שכל הסעודות יהיו בכשרות מהודרת בלבד ובהשגחה מלאה, אבל בכל נושא כשרות המשקאות, כאילו הותרה הרצועה, פחיות אנרגיה ומשקה וויסקי בלי הכשר, הוגש לכל מאן דבעי, אין אונס, כאילו אין כאן אף מקום לספק או נדנוד כשרותי.

עודו משתאה, החליט לשאול ולברר אצלו פשר הדבר וכך היה המענה בפיו וברצינות, פוק חזי מאי עמא דבר! כולם סומכים על כך שאין במשקה הלזה כל חששות כשרות מיוחדות,

נתאר בקצרה את מרכיביו ותהליך הייצור:

רכיבי המשקה:

ראשית, יש לדעת שכל משקה מכיל תמציות של טעם וריח המורכבים

מאינספור רכיבים רבים ושונים, ויש ביניהם כאלו שאינם כשרים. כך פני הדברים בנידון דידן, משקה האנרגיה מכיל תמציות טעם וריח רבות מאד וכל אחד מהם מורכב מחומרים שכל רכיב מיוצר במקום אחר בעולם וקשה הדבר ביותר לברר בכל מקום

ומקום את תהליך הייצור וכיצד מייצרים אותו ומה הם מרכיביו. ומאחר ומשקה האנרגיה מכיל ויטמינים שונים, ידוע הדבר מכבר שרכיבי ויטמינים שונים מיוצרים מן החי ומנבילות וטריפות ואין אף אחד שבודק זאת. כמו כן יש במשקה האנרגיה

צבעי מאכל שונים כאשר כמה מסוגי צבעי המאכל מיוצרים מדם שרצים ונבילות וטריפות וגם בנקודה זו אין מי שחוקר ודורש.

כידוע, חומרי הגלם המרכיבים את מוצרי המזון בעולם מסומנים ב- E ואח״כ מספר סידורי, למשל מספר צבע המאכל הכימי יכול להיות שהוא גם חומר טבעי ולא רק חומר כימי. זאת אודות המגמה העולמית להשתמש יותר בחומרים טבעיים ופחות בחומרים מלאכותיים. לכן, בצבע מאכל טבעי, לוקחים את הצבע מהצומח ולפעמים מן החי ובמעבדה תעשייתית מפרידים את תאי הצבע כדי לרכז את הצבע.

דוגמא רווחת היא, החומצה הקרמינית או קוצ׳יניל מספר סידורי 120 – E , שאיננה כשרה, כי היא עשויה מדם של חרקים הגדלים בדרום אמריקה, מייבשים וטוחנים אותם ומערבבים אותם עם מים והמים מקבלים צבע אדום חזק ממש .

כמו כן, הצבע הטבעי אדום/סגול, כידוע, לרוב הוא מיוצר מענבים ומי שמייצר יין בביתו יודע שכשלוקחים ענבים וסוחטים אותם קצת, בהתחלה המיץ לא ממש אדום, אבל אם משאירים את הקליפות בתוך המיץ מספר ימים, המיץ נהיה הרבה יותר אדום. המיץ סופג את תאי הצבע שבקליפות הענבים וזה נשמר במיץ ולכן הוא נהיה הרבה יותר אדום. כך קיבלנו מהר מאד

איסורי שרצים וגם חשש יין נסך.

מקום הייצור:

אותן מעבדות שמייצרות את הצבעים, ואחרי כן מוכרות אותן ב׳׳פלייווער האוס״ (תמציות)- לתעשייה, מייצרות צבעים באופן סדיר, צבע אחרי צבע. ואם מייצרים צבע ירוק זית מזיתים אחרי שייצרו שם צבע אדום/סגול מענבים, כמובן שצריך להכשיר את המפעל כדי שלא תתעורר שאלה של יין נסך.

כמו כן מכניסים סוכר או ממתיק מלאכותי למשקה, שבמקומות רבים הוא על בסיס חלב וכאן מתעורר חשש חלב עכו׳׳ם.

רוב הממתיקים על בסיס תסיסה צריך כשרות טובה עקב המרכיבים והתהליכים.

כמו כן, ברכיבי המשקה יש את הטודיום ציטרט, טאורין (taurin), טודיום בנזואט אנטיפום, שבכל אחד מהם ישנן שוב חששות למכביר משום שכל אחד מהן מייצרים במקום אחר ובהרכבים שונים ורק מומחה גדול שיד ורגל לו בתחום חומרי גלם במזון יכול לדעת על מה מדובר ומה חששות הכשרות שבהן .

ועוד פרט שחייבים לציין זהו שאחד הרכיבים במשקה האנרגיה הוא אלכוהול, שייתכן ויש בו חשש יין נסך.

זהו בחלק של רכיבי המשקה עצמו, שכל כולו תילי תילים של חששות חמורים ביותר,

תהליך הייצור:

ראשית כל דבר צריך לדעת שהיום דורשים הלקוחות שהמשקה יהיה אחיד ובלי משקעים בתחתית הבקבוק, בכל סוגי המשקאות (מלבד המיצים, ששם משתמשים פעמים רבות עם

חומרים על בסים גומי שנרגיש כאילו הם חתיכות פרי).

לכן דואגים בעלי המפעלים שלא יווצרו משקעים גם בתחתית פחיות האנרגיה, ומעבירים את – המשקה דרך מערכות פילטרים שמכילים עשרות רבות דפי צלולוזה שמשמשים לסינון כל סוגי

המשקאות במפעל ומתוך הדוחו"ת מתגלה כי במפעלים רבים שבדקו מצאו שנשאר על דפי הצלולוזה של מערכות הפילטרים לכלוך רב מסינון משקאות אחרים שמייצרים באותם מפעלים, ובין השאר חלקי פרי ענבים שנשארו שם בין השאר מהייצור הקודם ועתה המשקה עובר דרכם.

ואין מי שמבצע הגעלה והכשרה של מכשירי הייצור וכך נשארים שאריות רבות של יין במכשירי הייצור ועוברים למשקה האנרגיה

והרי כאן שוב יין נסך.

מה גם שבנוסף לכך כמעט בכל מקום בעולם משתמשים בימינו במערכת קיטור, אשר לרוב מקושרת למפעלים נוספים כדי לחסוך בעלויות של הפעלת מערכת קיטור נפרדת, וכיום מאד נפוץ להשתמש ב״קיטור חוזר״. בחששות של בליעות טריפות וכדו׳. לאחר מכן, עובר המשקה בצ׳ילרים, שהן מערכת הקפאה, ואז עושים את תרכיז המשקה ומוסיפין לו מים. וכאן מפני שרוצים שהמים עם הבסיס התרכיז יהפכו להיות נוזל מעורבב ומאוחד, משתמשים בפדמיקס, בנוסף לכך משתמשים בבריקס שתפקידו הוא לווסת את הסוכרים יחד .

ברור איפוא, כי אין כל מקום להתיר את משקאות האנרגיה ללא כשרות לבוא בקהל, כי החששות רבים וחמורים עד מאד.

ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כימי נהר.

שנזכה לקבל את התורה באהבה ובשמחה. ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים.

להזמנת הרצאה מרתקת בליווי מצגת מרהיבה בנושא כשרות מוצרי המזון בעידן הטכנולוגי, למידע ולהתייעצות, כנסו לאתר הכשרות של הרב רייכמן