בתוכנית 'מבט לחיים' ב'קול חי', הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון שיתף רעיון עמוק מבעל ה'שפת אמת' על חג השבועות ומגילת רות, תוך התמקדות במדרש מילקוט שמעוני שחושף את החשיבות של פעולה שלמה מתוך לב מלא, ללא היסוס.
"נתחיל עם איזה רעיון מה'שפת אמת' על חג השבועות," פתח הרב. "בחג השבועות קוראים מגילת רות. יש מדרש, ילקוט שמעוני ברות, שאומר ככה: אילו היה יודע ראובן שהתורה תכתוב 'וישמע ראובן ויצילהו מידם', הוא לא היה סתם אומר להם לזרוק יוסף לבור, הוא היה לוקח אותו על כתפו ומחזירו לאבא. אילו היה יודע אהרון שהקדוש ברוך הוא היה כותב עליו 'ויראך ושמח בליבו' בפרשת שמות, הוא היה יוצא לקבל פני משה רבנו בתופים ובמחולות. אילו היה יודע בועז שהקדוש ברוך הוא יכתוב עליו בתורתו במגילת רות, שבועז הגיע ויצבט לו כלי, הוא נתן לרות תבואה ותאכל ותשבע ותותר, הוא לא היה נותן לה קצת תבואה. עגלים מפוטמות הוא היה מאכיל אותה, בשר שמן".
הרב המשיך והצביע על הקושייה לכאורה במדרש: "אבל בועז לא ידע שהתורה תכתוב על מה שהוא עשה, וראובן לא ידע, ואהרון הכהן לא ידע, ולכן הם לא עשו את זה עם כל הלב ועם כל החיות ועם כל ההרחבה. שאל בעל השפת אמת, וזו שאלה של כמה מפרשים: באמת, ראובן היה זקוק לפרסומת כדי לעשות את הדבר הנכון? אם הוא היה יודע שהקדוש ברוך הוא היה מפרסם את מעשיו, אז היה עושה את זה בצורה נכונה? אותו דבר אהרון, אותו דבר בועז. זה נראה מוזר. מדובר על הצלת האח שלך. באמת, אם היית יודע שתתפרסם בכל העולם כולו, יכתבו עליך בכל התקשורת, אז היית עושה את זה?".
עוד באתר:
הרב הביא את תשובת השפת אמת בשם סבו, בעל חידושי הרי"ם זצ"ל, יחד עם מקורות נוספים: "אותו רעיון ראיתי גם קצת דומה אצל האלשיך הקדוש במגילת רות, וגם בספר אמת ליעקב של הגאון רבי יעקב קמנצקי בפרשת וישב. וכולם אומרים אותו רעיון: ראובן ובועז ואהרון לא היו זקוקים לפרסומת, לתקשורת. הם היו צדיקים, אנשים ישרים, אנשים קדושים. אלא מאי, הפירוש ככה: הם בעצם, היה בהם היסוס. ראובן לא היה ברור אצלו מה הדבר הנכון. גם אהרון, גם בועז. בועז חשד, אולי יגידו עליו שהוא לא צנוע, הוא מתנהג בצורה לא מוסרית. אהרון חשב, כך כותב האלשיך, שיגידו שהוא מחניף לאחיו חלילה, כי הוא רוצה להיות בצד הטוב שלו, כי הוא המנהיג, אבל בעצם הוא כן מקנא בו. לכולם היה היסוס פנימי, כן לעשות את זה או לא לעשות את זה. אז הם עשו את זה ככה 50%, לא עם כל הלב".
הרב הסביר את המסר המרכזי: "אם הם היו יודעים איך הקדוש ברוך הוא יסתכל על זה, אם הם היו יודעים את גודל החשיבות של המעשה שלהם, שהקדוש ברוך הוא כתב את זה בתורתו לעד ולנצח נצחים, זה היה נותן להם את הפוש, את הדחף, את ההתעוררות, ללכת עד הסוף".
הרב המשיך עם המשך המדרש והלקח המעשי: "המדרש ממשיך, בעבר אדם היה עושה מצווה, נביא כותבה. עכשיו אדם עושה מצווה, אליהו הנביא ומלך המשיח כותבים אותה, והקדוש ברוך הוא חותם על זה, כמו שכתוב: 'עוז נדברו יראי ה' איש אל רעהו, ויקשב ה' וישמע ויכתב.' ללמדך, אל תפחד ללכת עד הסוף, לאהוב עד הסוף, לחבק עם כל הלב, להכיל עם כל הלב, להציל עם כל הלב. לא ללכת 50%, לא ללכת בחצי הדרך, לחיות עם לב פתוח עד הסוף, כי הקדוש ברוך הוא כותב את זה, אליהו כותב, משיח כותב, והקדוש ברוך הוא חותם על זה. לא לפחד, לא להסס, אם אתה מרגיש שזה הדבר הנכון, תלך עם כל ההתלהבות".
האזינו לדברים המלאים בתוכנית 'מבט לחיים' בהגשת הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון ב'קול חי':
