מפעים

'ישקני מנשיקות פיהו': האהבה בחג השבועות

קדושת חג השבועות כקדושת יום הכיפורים | מחשבת המועד עם הרב אריאל שחר

הרב אריאל שחר

ה' בסיוון תשפ"ה, 01/06/25 10:13

א+

א-

רבי אלימלך בידרמן בהכנסת ספר תורה | צילום: פלאש 90

מה התחדש בחג השבועות הרי כבר בקריעת ים סוף נאמר שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי.

החתם סופר מבאר כי יש הבדל מהותי בין תפילה לתורה, בתפילה אנחנו 'כעומדים לפני המלך' או בדרגה יותר נעלית 'כבן המתחטא לפני אביו'

אבל בלימוד תורה אנחנו מתחברים לה' יתברך ובונים קשר הדדי: 'וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט בחסד וברחמים' קשר של אירוסין וברית עולם.

בארץ מצרים ובקריעת ים סוף היינו בבחינת בנים שהקשר התבטא בתפילה 'ונצעק אל ה' מה תצעק אלי' היינו בנים של הקדוש ברוך הוא.

הקדוש ברוך הוא מגודל חסדו נותן לנו לבנות מולו מערכת יחסים הדדית: 'ישקני מנשיקות פיהו' אנחנו מקבלים את התורה שהיא אמצעי לקשר ישיר עם הקדוש ברוך בבחינת אירוסין ונישואין.

לכן חג השבועות נחשב כיום הכיפורים כפי שכתבו בספרי הקדמונים: ביום הכיפורים הכהן גדול נכנס לקדש הקדשים בשביל לעורר את הקשר המיחד שמתבטא בשתי הכרובים, ומסמל את הקשר הזוגי בין קודשא בריך הוא לכנסת ישראל.

ולכן כפי שביום הכיפורים כהן הגדול נשאר ער ללא שינה כל הלילה כך גם אנחנו נשארים נעורים ולומדים תורה בשביל להראות הכמיהה, הערגה, והתשוקה לתורה הקדושה.

הר סיני היה בבחינת חופה, קודש אבריך הוא הגיע להתחבר עם כלל ישראל ולהגביה אותנו לדרגה הכי נעלית להיות מחוברים לקדוש ברוך הוא בקשר של קיימא קשר בלתי מעורר קשר של נישואין, כאשר הקדוש ברוך קנה את עם ישראל בתורה הקדושה.

מעמד הר סיני נקרא כך לא רק בגלל קבלת התורה אלא בגלל שהיה לו משמעות בפני עצמו שיצירת הקשר שלנו עם הקדוש ברוך הוא.

בליל שבועות אנחנו מקבלים כל שנה את התורה מחדש שהיא יקרה היא מפנינים-יותר מכהן גדול הנכנס לפני ולפנים.