
החקירה הנגדית של ראש הממשלה בנימין נתניהו החלה, והתמקדה בזיכרונו מהקדנציה הראשונה שלו בתפקיד והתקופה שאחריה. עורך הדין ציון אמיר, בשיחה עם 'המהדורה המרכזית' בקול חי, מנתח את המשמעות האמיתית של "בעיות הזיכרון" והאם הן יכולות להכריע את המשפט.
לפי נתונים שהוצגו, נתניהו השתמש בביטוי זה 1,788 פעמים. אולם עורך הדין ציון אמיר מזהיר מפני התמקדות מוטעית בנושא.
"אם רוצים לעסוק בטקס או במהות, אם רוצים לעסוק בצהוב או בדברים האמיתיים והמחלוקות האמיתיות, אז זה חלק מהדיון הרחב", אמר אמיר בראיון למהדורה המרכזית. "אם רוצים כותרות ולספור את מספר הפעמים שאדם בחקירתו לא זכר דברים, אהלן וסהלן".
עוד באתר:
לדברי אמיר, התמקדות בזיכרון מחטיאה את המטרה. "בסוף השופטים ישאלו את עצמם, לא מה עד זכר או לא זכר, אלא האם יש או אין ראיות לדברים שמופיעים בכתב האישום. יש ראיות – מרשיעים, אין ראיות או שיש ספק בקיומן – מזכים. זה בסופו של דבר המבחן".
עורך הדין הציע פרספקטיבה שונה למספרים המדוברים. "בואו נעלה בדעתנו שהשוטר שחוקר ושואל 1,788 פעמים את נתניהו, אולי הוא שאל את אותה שאלה ב-1,700 וריאציות. אז 1,700 פעמים אומר לך עד שהוא לא זוכר. בסך הכל מדובר שהוא לא זוכר אירוע אחד".
אמיר גם העלה שאלה נוספת: "אם 1,700 שאלות אתה שואל על עניין של מתנה, אז מה זה אומר על טיב הראיות ביחס לאישום הזה?"
במהלך החקירה הנגדית עלה גם הקשר בין נתניהו לאיש העסקים ארנון מילצ'ן, במיוחד בתקופה שבה נתניהו היה מחוץ לפוליטיקה והגדיר את עצמו כ"פגר פוליטי". לפי נתניהו, בתקופה זו לא היו שיחות על טובות הנאה, מכיוון שהוא היה מחוץ לחיים הפוליטיים.
אמיר הדגיש כי "כל היתר זה אבק פורח, זה הבל הבלים וצל עובר". לדבריו, אם התביעה מתבססת על בעיות זיכרון, "לא על זה הם יכולים להיבנות, ולא על זה אפשר להשתית הרשעה מבוססת כדת וכדין".
אמיר הזכיר כי השופטים כבר הציעו לתביעה לפני כשנתיים לחזור מהאישום על שוחד, מה שמעיד על התפוגגות האישום המרכזי.
האזינו לראיון המלא, מתוך 'המהדורה המרכזית' בהגשת אבי מימרן: