רווקות מאוחרת: "אל תתייאשו מאיתנו, אנחנו לא בררניות"

בתוכניתה 'אשת חיל', אירחה מיכל ירושלמי שתי נשים מעוררות השראה לשיחה גלויה ונדירה על אחד הנושאים המורכבים והטעונים במגזר החרדי: רווקות בגיל מאוחר. מירי גיל, מפיקת אירועים מוכרת בת 40, והודיה שמואל, טכנאית סאונד ובעלת אולפן הקלטות שתחגוג בקרוב 37, בחרו לחשוף את עולמן הפנימי, את האתגרים העצומים ואת מקורות הכוח שמאפשרים להן לא רק לשרוד את הניסיון, אלא לצמוח מתוכו. כבר בתחילת השיחה, מירי ביקשה לדייק את המונח: לא "רווקות מאוחרת", אלא "רווקות בציפייה".

"זה כמו לשאול למה ההזמנה מאיקאה עוד לא הגיעה"

אחת השאלות הנפוצות והפוגעניות ביותר שרווקות שומעות היא "למה את עדיין לא נשואה?", שאלה שלרוב מלווה במסקנה המהירה: "את בטח בררנית".

עוד באתר:

תמונת מצב

סיכול ממוקד ופגיעה בגרעין: התקיפה הדרמטית בטהרן

שלמה ריזל

העולם נפעם

כך פגע המוסד במדויק בטילים ובהגנה האווירית

שלמה ריזל

לקראת הסלמה?

"איראן קיימת 5,000 שנה - עם סבלנות של בדואים"

מערכת אמס

מכה קשה למשטר

צה"ל תקף והשמיד את מערך טילי קרקע-קרקע של איראן

קובי פינקלר

הודיה שמואל, בעזרת סדרת דימויים מבריקה, מפרקת את הטענה ומציעה נקודת מבט המבוססת על אמונה עמוקה ודיוק פנימי. "זו שאלה שחוזרת על עצמה, והגיוני לשאול אותה. יש לזה שתי תשובות. תשובה אחת זה, מה שהעולם נוהג לתרץ לעצמו, שזה 'את בררנית'. זה בשביל לסגור לעצמו את הפינה בראש. אבל זה כמו לשאול למה ההזמנה מאיקאה עוד לא הגיעה. למה היא באמת לא הגיעה? היא נמצאת בתהליך של עיבוד, יש את המשלוחן שמארגן, יוצא לדרך, כותב בוויז, יש זמן מדויק, נכון? אז ככה גם השליח שלנו, השליח זה בורא עולם, והוא בדיוק בזמן ישלח לנו את מה שמתאים לנו. או שיש כאלה שאומרות, 'אז למה את לא מתפשרת?'".

לדבריה, "אני לא נמצאת במסעדה שאני יכולה להתפשר על אוכל. זה כמו להגיד למישהי שנכנסת לחנות אופטיקה וצריכה עדשות פלוס שתיים, ויש רק מינוס אחד. אולי תקני מינוס אחד? לא, היא תלך עקום ברחוב. או השאלה שהכי מגיעה: 'נו באמת, כל כך קשה לך למצוא מישהו?'. אז למה את לא לובשת נעליים שהן לא במידה שלך? אם את מידה 40, אולי תלבשי 35? העיקר שיהיה משהו. לא. הזיווג שלי ייקח אותי איך שאני, עם הדיוק שמתאים לי. התשובה היחידה היא, זה מה שבורא עולם החליט עבורי".

חדר הכושר של האמונה

ההתמודדות, כפי שמירי מתארת, אינה קו ישר של אופטימיות. היא רצופה תנודות, ימים של חוסר כוח לצד רצון עז לעשייה. הכוח להמשיך, לדבריה, נובע מעבודה יומיומית של חיזוק האמונה, כמו אימון בחדר כושר.

"קראת לפאנל הזה 'רווקות מאוחרת', ואני רוצה לדייק. זה 'רווקות בציפייה'. אנחנו מצפות לדבר הנכון והטוב. אומרים 'היא תקועה'. אנחנו לא תקועות. יש סיבה שהקדוש ברוך הוא נטע לנו את הניסיון הזה. איך עומדים בזה? כשיש לאדם ניסיון, הוא באופן מיוחד קרוב מאוד לקדוש ברוך הוא. מה שנותן לי את הכוח זה שאני מרגישה שאני עובדת בלחזק את האמונה והביטחון. ממש קמה בבוקר בשביל לעבוד בדבר הזה, בדיוק כמו שמחזקים כל שריר בגוף. יש תנודות. יש ימים שאין לך כוח לקום, ואת חיה בדיסוננס. מצד אחד אני רוצה לעשות, ומצד שני אין לי כוח. אבל אם השם שם אותי בנקודה הזו כרווקה, כנראה שזה הדבר הכי טוב לי כרגע".

שבתות וחגים: בין הלבד המשפחתי ללבד האישי

השבתות והחגים, זמנים של משפחתיות אינטנסיבית, מציבים אתגר מיוחד. הודיה, שגרה בבית הוריה, מצאה דרך להתמודד עם הגעתם של אחיה הנשואים וילדיהם. היא בוחרת לראות את זכותם של הוריה לרוות נחת מכל ילדיהם ונכדיהם, ומוצאת את מקומה ותרומתה במטבח.

"הבית שאני גרה בו זה הבית של ההורים שלי. כמו שאני גרה פה כל השבוע והם רווים ממני נחת, יש להם גם את הזכות לראות את האחים הנשואים והנכדים. אין לי זכות לבוא ולומר לאף אחד לא להגיע. אם לא מתאים לי, אני אמצא מקום אחר. בשנים האחרונות עשיתי שינוי חשיבה. אני מאוד אוהבת מטבח, והחלטתי שבחגים אני פשוט במטבח. המשפחה תגיע, ואני מכינה, מבשלת ומפנקת. זה פשוט כיף לי, מצאתי לי תרפיה".

עבור מירי, שהוריה נפטרו והיא הבכורה במשפחה, התמונה מורכבת אחרת. היא מתמודדת עם הלבד באופן ישיר יותר, ובוחרת לעיתים לעשות שבתות לבדה, מתוך צורך בשקט ובמרחב אישי, לצד התמודדות מתמדת היכן נכון לה לחוות את קדושת הזמנים מבלי שהדבר ילחץ על הפצעים.

מכונת הצעות או שליחות קודש? המפגש עם השדכניות

אחד החלקים הכואבים והמקוממים ביותר בשיחה נגע להתנהלותן של שדכניות. מירי והודיה תיארו מציאות של חוסר רגישות, לחץ בלתי פוסק והצעות הזויות שמוכיחות כי לעיתים, המטרה היא "לסגור שידוך" ולא למצוא התאמה אמיתית. מירי שיתפה בשיחה קשה שחוותה יום לפני הראיון, לאחר שסירבה להצעה של בחור המבוגר ממנה ב-11 שנים: "השדכנית אמרה לי, 'מירי, תראי, אני ראיתי אותך. את לא מלכת היופי. אני לא מבינה למה את מורידה'". הודיה סיפרה על דמות חינוכית מוכרת שהציעה לה גרוש עם ארבעה ילדים, וכששאלה אותה אם הייתה מציעה זאת לבתה, האישה נאלמה והודתה שלא.

מירי מסכמת את הנושא בפנייה נרגשת לסביבה ולשדכניות: "תודה רבה על האכפתיות שלכם. תראו אכפתיות ותנסו להציע, אבל כשאתם מציעים, תשאלו את הרווק או הרווקה לפני כן: 'מה אתם מחפשים? מה הסגנון?'. לא להציע סתם כי הם בגיל דומה או בסטטוס דומה. זה לא פס ייצור. תבדקו מה הם רוצים. ועוד דבר, אל תתייאשו מאיתנו. זה לא פשוט כל פעם לשמוע 'לא'. אנחנו לא מתייאשות מעצמנו, אז בבקשה, אל תתייאשו גם אתם. לא יודעת אם אתם תהיו השליחים, אבל כשזה יגיע, זה יגיע בזמן הכי מדויק".

למלא את עצמך כדי להעניק לסביבה

בתוך ההתמודדות, הודיה מדגישה את חשיבות העבודה העצמית. היא מאמינה שכדי להיות מסוגלת להכיל את הסביבה ולהעניק לה, אדם חייב להיות מלא מבפנים. היא חולקת כלי אישי ורב עוצמה שהיא מיישמת.

"אני לא נכנעת לתבנית הקורבנית הזאת שקוראים לה רווקות. זה חלק מהסטטוס שלי, זה לא קשור אליי. אני חיה את החיים ומשתדלת לנצל כל רגע. ברגע שבן אדם מרוקן, הוא לא יכול לתת. אני באופן אישי עושה את זה כל בוקר, אני עומדת מול המראה ומספרת לעצמי כמה אני טובה, ומתחילה לספור את הדברים הטובים שיש בי, ואומרת תודה לבורא עולם. ברגע שאני מלאה, יש לי גם כוח לתת לאנשים שסביבי".

השיחה הסתיימה בנימה של תפילה ותקווה. מירי שיתפה בחלומה: "אני חולמת לזכות להיות אשת חיל, אם הבנים שמחה, ולגדל ילדים לתורה, חופה ומעשים טובים". השתיים ביקשו מהקהל להתפלל עבורן ועבור כל הרווקים והרווקות: מרים בת סימה שמחה והודיה בת אסתר, שיזכו בקרוב למצוא את זיווגן ההגון משורש נשמתן. אמן.

האזינו לפאנל המרתק בתוכנית 'אשת חיל' בהגשת מיכל ירושלמי ב'קול חי':