בין הרי מדבר יהודה, לא הרחק מהכביש היורד מירושלים לים המלח, הוקמה לאחרונה חווה יהודית חדשה על שמו של חייל שנפל בלבנון. המטרה: לשמור על אדמות הארץ מפני השתלטות זרה – ולחבר את עם ישראל לשורשיו.
אם זכיתם לנסוע לאחרונה מירושלים לכיוון ים המלח, או לאתרא קדישא של רבי מאיר בעל הנס, ודאי הבחנתם בעשרות רבות של מאהלים בדואיים הפזורים לאורך הדרך – מן הרגע בו חולפים את מחסום מעלה אדומים, ועד לתוך מרחבי מדבר יהודה. מחזות אלו, שהם למרבה הצער חלק מהשגרה בנוף ארצנו, משקפים את המציאות הקשה של השתלטות שיטתית, חרישית אך רחבת היקף, על אדמות מדינה השייכות לכלל ישראל.
במציאות זו, קמה יוזמה יהודית מרגשת: ידידיה ניימן, אברך צעיר יחד עם רעייתו דורית ושלושת ילדיהם, עלו לפני חודשים אחדים לראש אחד ההרים הסמוכים, והחלו בהקמת חווה יהודית חדשה בלב המדבר.
עוד באתר:
בנו בעשרת אצבעותיהם מבנה עץ פשוט למגורים, הקימו דיר קטן ובו כשלושים עיזים, חמור אחד ולצידם – רוח איתנה של מסירות ושליחות – לזכר האח שנפל

למקום קראו השניים "חוות אביעד", על שמו של אחיו של ידידיה, שנפל בקרב קשה בדרום לבנון – סמוך ל'ג'בל בלאט'. החווה היא אפוא לא רק מעשה של חזקה ויישוב, אלא גם הנצחה חיה ומרגשת לאח שנפל על קידוש ה'.
עם הזמן, הצטרפו אל המקום מתנדבים רבים, רובם ככולם יהודים טובים, שביקשו לסייע בעבודות השטח ובהחזקת המקום. בראשית הדרך ישנו המתנדבים על הקרקע החשופה – ובהמשך, כשהצטברו תנאים מעט יותר נוחים, חלקו את הדיר עם העיזים עצמם. מחציתו הוקצה לעדר – ומחציתו לאורחים

החווה הקטנה הלכה והתפתחה: חוברה למים זורמים, ובהמשך – הותקנה במקום מערכת אנרגיה סולארית קטנה שהצליחה למרבה ההפתעה – להפעיל אפילו מזגן בחום המדבר.
המקום הפך למעין תחנת ביניים יהודית בלב הדרך הארוכה – מקום של מנוחה, של עידוד, ושל חיזוק רוחני למבקרים בו. מדובר גם באטרקציה וגם בנקודה המחזירה לעם ישראל אחיזה באדמותיו, ומזכירה לנו שלא נטשנו את השדה.
תגובת עידוד – השטח מתעורר
לא חלף זמן רב, ולדברי פעילים בשטח, חלה תזוזה משמעותית: מספר מאהלים בדואיים ותיקים באזור פונו מרצון – ויש הרואים בכך תוצאה ישירה מהנוכחות היהודית המחודשת במקום. לעומתם, יש הטוענים כי מדובר בצעד שנעשה בלחץ – ופעילי שמאל אף תקפו את המהלך.

אך משפחת ניימן אינה עוצרת. בימים האחרונים, על ההר שמול, ממש מעברו השני של הכביש, קמה חווה נוספת, הפעם על ידי משפחה אחרת – אך באותו קו: שמירה על אדמות מדבר יהודה והקמת נקודות התיישבות נוספות.

"אין כאן פוליטיקה", אומרים בשטח, "יש כאן אהבת הארץ, מסירות נפש, וזיכרון חי של אח שחרף נפשו למען עם ישראל. אנחנו רק ממשיכים את דרכו – באהבה ובאמונה".
