"לפני כמה זמן הייתי בשבת חתן בבית מלון. מישהו שאל את אחד העסקנים אם אומרים ברכה מעין שבע. הוא אמר כן, והתחיל לברך 'ברוך אתה ה' מקדש השבת', וכל הקהל ענה אמן. אני לא עניתי, כי זה ברכה לבטלה – המקום לא היה בית כנסת קבוע. אמרתי להם לא לענות אמן, כי זה ספק ברכה", אומר מרן הראש"ל הגר"י יוסף אמש בשיעורו השבועי שעסק בענייני ברכות לבטלה.
"יש חמישה טעמים לברכה מעין שבע, לפי הגמרא בשבת כד ע"ב. רש"י מסביר שהתקנה הייתה כנגד המאחרים לתפילה בערב שבת, שלא יפחדו ללכת לבד בחושך כשאין חשמל או מכוניות. גם מפני מזיקים או סכנה מהמתים בליל שבת, ומפני מזל מאדים. בירושלמי מוסיפים שבעניות, כשלא היה יין לקידוש, תיקנו אותה כתחליף. ולפי הקבלה, היא במקום חזרת הש"ץ בשבת, שבה חובה להתפלל".
"בשבת תשובה, בין ראש השנה ליום כיפור, חולקים אם אומרים 'המלך הקדוש שאין כמוהו' או 'האל הקדוש שאין כמוהו'. מרן בשולחן ערוך פסק 'המלך הקדוש', ומי שלא אמר כך חוזר. אבל הפרי חדש ומרן סוברים שלא חוזר, כי זו תקנה מפני סכנה, לא חזרה. המקובלים, כמו האר"י, חולקים ודורשים חזרה, אך ההלכה לפי הפשטנים היא לא לחזור".
עוד באתר:
"בבית מלון או אולם זמני, כמו בשבת חתן, אין אומרים ברכה מעין שבע, כי זה לא בית כנסת קבוע. גם בבית פרטי, אפילו עם ספר תורה, לא אומרים, כי צריך קביעות. אם מישהו טעה וברך, לא עונים אמן, כי זה ספק ברכה, ו'אמן יתומה' עלול לגרום לנזק"
"על זמן תפילה, מנחה אפשרית עד צאת הכוכבים לפי הגאונים, כרבע שעה אחרי השקיעה. רבנו תם מחמיר עד 58 דקות, אבל המנהג שלנו כגאונים. אם שומעים תפילה אחרי צאת הכוכבים, לא עונים אמן, כי זה ספק ברכה. כך כתב הרב שלמה קלוגר, וגם אני מסכים".