שלמה קוק, עורך ראשי בעיתון 'בקהילה', מתאר את תחילת דרכו בעולם התקשורת: "אני מגיע ממשפחה של דורי-דורות שעוסקים בכתיבה, בעיקר תורנית, אך גם ספרותית. תמיד נמשכתי למילה הכתובה, ופחות לסיפור העיתונאי". קוק מדגיש כי הכתיבה עבורו הייתה ביטוי אישי של רגשות ותפיסת עולמו, ולא רק דיווח חדשותי: "באתי לתקשורת ממקום של רצון לבטא בכתב את מה שאני רואה ומה שאני מרגיש".
בראיון ליוסי חיים מימון בפינה 'פגוש את העיתונאי' ב'קול חי', סיפר כי התחלתו המקצועית הייתה דווקא בתחום המוזיקה: "כילד בין גיל 15 ל־16 כתבתי ביקורות אלבומים בעיתון, כולל על יוצרים כמו דודי הרץ". למרות הפוטנציאל להמשיך בתחום המוזיקה, קוק בחר בדרך העיתונאית: "אי אפשר להתפרנס רק מכתיבה על מוזיקה, ודאי לא בעיתון שעוסק בנושאים אחרים". לאחר מכן, החל לעבוד ברדיו חרדי בתחנת קול שמחה, שם רכש ניסיון מקצועי חשוב שהוביל אותו לעיתון 'בקהילה'.
קוק מדגיש את חשיבות ההקפדה על מסרים נקיים ואיכותיים: "השאלת השאלות היא לא מה לכתוב, אלא מה לא לכתוב. הציבור החרדי הוא ציבור שמייחס לרצינות רבה לכל מילה, ויש לכך משמעות עצומה". בעבודתו הוא שואף להאדיר את עולם התורה והלומדים: "לקחתי על עצמי להעצים את עולמם של לומדי התורה, נשמת אפו של עם ישראל".
עוד באתר:
לדבריו, מרן פוסק הדור רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל השפיע רבות עליו כבר מילדותו: "זכיתי מאוד מאוד להתקרב כבר מילדות, ממש לגדול בצילו". קוק מספר על יחסו המיוחד של הרב אלישיב לפניות מעשיות: "הוא ידע להיכנס לראש של השואל, ולתת תשובה גאונית ברגע אחד". הקרבה לרב העניקה לו תובנות גם בתחום העיתונאות החרדית, במיוחד בכל הנוגע לאתיקה ולשיקול דעת.
קוק נותן טיפ לצריכת חדשות: "יש כל כך הרבה מדיות לא מבוקרות. חשוב לדעת להבחין בין כלי תקשורת רציני לבין כלי פייק ניוז". הוא מדגיש את יתרון הציבור החרדי: "אנחנו ציבור למדן, שמייחס לכל מילה חשיבות רבה, ולכן צריך לדעת מה לצרוך ברצינות". בסיום, הוא מביע הערכה למוסדות התורה ולתרומתם לעולם: "הלוואי שהשם יעזור שנמשיך להעצים את עולם הישיבות ואת עולם ישראל".
