נסיעה על הכביש הראשי המחבר בין בית שאן לטבריה, מגלה בצידי הדרך שלט, המפנה אותנו לישוב מנחמיה. ממזרח לכביש, אתר נהריים המפורסם וממערב לו סמלה של מנחמיה.
מהי אותה מושבה שהייתה ראשונה למושבות בבקעת הירדן? מי היו מייסדיה ומי הוא הרופא שטיפל בכל תושבי הסביבה? טיול למושבה, שהיוותה את הבסיס להתיישבות החדשה בארץ ישראל.
מעט היסטוריה. בחמש השנים האחרונות של המאה ה- 19 קפאה ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל על שמריה. בשנת 1900 החליט הברון רוטשילד "הנדיב הידוע" להעביר את הטיפול במושבותיו לידי יק"א, אגודה להתיישבות יהודית. יק"א מינתה את מנהל חוות סג'רה, חיים מרגליות קלוואריסקי, להקים מושבות חדשות בגליל התחתון. ב – 26 בדצמבר 1901 הגיעו חמשת המתיישבים הראשונים שהקימו את המושבה מנחמיה (מלחמיה – באותם ימים) על אדמות שנרכשו בדרום עמק הירדן.
עוד באתר:
ישוב יהודי ראשון בעמק הירדן. אחריהם הגיעו עוד 16 איכרים מהמושבות ונבנו 21 בתים בשתי שורות, וסביבם חומה. בביקורו של הרברט סמואל, הנציב העליון הבריטי, הוסב שמה למנחמיה, ע"ש אביו מנחם.
שנתיים לאחר הגעת החבורה למקום, עמדו בתי המגורים על תילם. הבתים דמו בצורתם לבתי המגורים במושבות הטמפלרים בארץ, כאשר המרצפות והרעפים הובאו ממרסיי שבצרפת. המושבה נבנתה בסגנון "כפר-רחוב", רחוב אחד ומשני צדדיו שורות בתים. בחזית הבתים גינה הפונה אל הרחוב, ומאחורי הבית – חצר מוקפת חומה. החומה שהקיפה את המושבה נבנתה לצרכיי ביטחון. בחלקה האחורי של החומה יש חלקת שדה צמודה – "חכורה". המעבר בין החצר ל"חכורה" נעשה דרך פשפש צר. המתיישבים הראשונים היו בעלי משפחות ושמרו על המסורת. בכל מושבה נבנה בית-ספר וגן- ילדים ובצמוד, בית-כנסת ובית מרקחת ששימש כמרפאה.
במנחמיה הוקם בית-מרקחת אזורי לפני מלחמת העולם הראשונה והרופא המקומי טיפל למעשה בכל בני האזור. במושבה, הוקמה מחצבה, שבה כרו חומרי גלם עבור ביח"ר "נשר" שליד חיפה והיא סיפקה עבודה גם לקיבוצי עמק הירדן בראשיתם.
בכניסה לישוב עומד מוזיאון בית הרופא, שהיה פעם בית המרקחת האזורי. לפני שנכנסים קיראו את הכיתוב על מה שהיה פעם מפעל ראוי לשמו. המוזיאון פעיל כרגע לפי הזמנות מראש. במקום גם פעילות של הכנת שמן צמחי, מתאים לכולם.
בנוסף יוצא מכאן גם טיול מזמר וטיול לאורך הירדן מנקודת האפס של הטיית הירדן בתעלה בהקשר לקשר בין נהריים ומנחמיה מבחינת עבודה, קשרי משפחה, מגורים ועוד.
מזה שנתיים הפך המוזיאון שעמותה שמנהלת אותה מלי לב ולצידה ודב ויטנברג שמדריכים שם בהתנדבות. טל. 052-2855746
סמוך לבית הרופא שובך יונים גדול . מסתבר שבימים עברו שימש השובך כבית גידול ליונים שהיו עולות על שולחנם של האורחים שהגיעו למקום.
מול בית הרופא, במקום בו נראים שרידיה של החומה, בית הנושא את השלט העברי תרס"ד- שנת בנייתו. את המים, מספרים ותיקי המקום, היו מביאים ממקורות הירדן הסמוכים. בפינת רחוב הבנים פינת חי נחמדה ומתקני נופש לארוחה קלה בטבע בינות לעצי אקליפטוס.
סמוך לו מוזיאון המושבה העומד בשיממונו ורק כיתוב על עברו מלמד על התקופה.
את המשך הסיור במקום תעבירו ליד בית הספר בפינת הרחובות המייסדים והבנים. בית הספר המקומי נבנה במרומי הרחוב הראשי של אותם ימים כדי שתושבי המקום יוכלו לראות את ילדיהם ההולכים לבית הלימוד ואף חוזרים ממנו. להתחמק מהלימודים, כנראה שבאותם ימים קשה היה.
למול בית הספר, מבנה המועצה המקומית, ששימש בימיה הראשונים של מנחמיה כבית השלטון. במורד הדרך פזורים בתיהם של משפחת צ'יזיק המפורסמת מקרבות חולדה, בית משפחת רוטשטיין והפעמון ששימש הן לכינוס תושבים והן כמכשיר אזעקה בעת הצורך.
אחרי כל אלו, סורו לבית התבלין של מלי ברחוב הירדן. מלי, מוותיקות המקום, מציעה סיורים מודרכים במושבה לצד הרצאה על צמחי תבלין וכן סיור וכיבוד קל, כולל תצפיות מודרכות, מיער לוי אשכול על האזור. בהחלט כדאי.
