פאנל המחנכים בוועידת החינוך של 'קול חי' לא מטאטא את הבעיות מתחת לשטיח ומתייחס גם לאתגרי החינוך של הנערות המתבגרות. על כל המשתמע.
"זה לא נעים להגיד, אבל בשנים האחרונות הבנות מדביקות את הקצב מול הבנים, לצערנו", אומר הרב פנחס ברייער. "הרי בת היא חצי מהחיים בבית, זה לא בחור שהוא בישיבה, ודווקא אצל בנות לבית יש הרבה יותר משקל, ובתים שאין סמכות, השם ישמור. יש היום תופעות חדשות שלא היו פעם, בנות יוצאות ביחד לצימרים, טיולים בחו"ל. אני לפעמים חושב, אם ההורים היו יודעים מה יכול לקרות, טרגדיה".
"פה זה המקום להיות מסוגל להגיד לא. יש דברים ש… מה זה שבת חוזרת ב-12 בלילה? דברים שלא היו פעם, ואתה שואל הורה, תגיד לי, זה נראה לך נורמלי? אני חושב שאנחנו צריכים קצת להחזיר לעצמנו את הביטחון והאינטואיציה ההורית שלנו. יש מושג שבת לא מסתובבת ברחובות, לא קשור לחרדתי ולא חרדתי. כל כבודה בת מלך פנימה, וזה לא היה אף פעם, וזה לא יהיה גם היום".
עוד באתר:
"אספר סיפור מהבית שלי. אשתי, שתהיה בריאה, זה באמת הקרדיט שלה. סיימו ללמוד למבחני החוצים והולכים לעשות בננות בים. שבע בנות לבד בחוף הים, זה לא צנוע, זה לא מתאים, זה לא יידיש, זה לא כלום. אז אשתי נתנה לה כרטיס, היא אמרה לה, תקני מה שאת רוצה, תעשי ערב מפנק לך ולחברות. החוכמה היא לא להגיד רק לא, לתת תמיד אלטרנטיבה".
הרב שלמה ריין הוסיף: "יש לי גם בנות בבית. זה משהו שקיים בכל הסמינרים הכי טובים, הכי 'פרומערס'. בנות עושות לילה לבן, ולילה צהוב, ולילה ירוק, מה שאתה רוצה, ובננות, ואבובים והכול. יש משהו שלא הייתי נלחם איתו. הייתי נותן להורים כלים. אני חושב שחלק מהתפקיד שלנו פה, זה כלים איך לא להיות אלה שאומרים לא, כי זה לא יעזור. או כמו שאומר הרב ברייער, לייצר להם אלטרנטיבות. או לייצר להם אלטרנטיבות. תלך אתה לעשות בננות עם הבנות".
"צריך לדבר על זה בבית, צריך לתת אמון, אבל גם לתת חוזק. לא מסתובבים ברחוב. תלכו לבית של חברה, שנדע איפה. בנות הרי עושות היום שבתות לבד. מה קורה שם בשבתות? אז צריך לדעת מה קורה, לדבר. ואגב, זה לא חייב להיות דווקא האימא, האבא, לא לחפור, אבל כן לייצר שיח, כן לדבר, וגם לדעת שיש את ההתמודדות הזאת. הרבה פעמים יש לנו פרפרים בבטן. בסדר, אבל זה חלק מהגדילה שלהם".
הרב ברייער נזעק והתערב: "אתה אומר שבתות? אני קיבלתי עכשיו, יש לי ידיד שהוא איש חינוך גדול, הוא קיבל מייל מאישה שיש לה צימר בצפון, שאמרה לה שקבוצת בנות חרדיות הגיעו לשבת, בליל שבת היה קולות, משהו לא נורמלי. פשוט השתכרו. ואתה יודע מי נמצא בצימר ליד? אני חושב שההורים מאוד תמימים, ויש דברים שכל אחד שיושב כאן בטוח כבר טיפל במקרים… פגיעה אחת וזה בכייה לדורות".
הרב דוד ברוורמן מסכם את הנושא ואומר: "תדברו על זה עם הילדים, תדברו על מוגנות, תדברו על הדברים האלה, לדבר על זה. צריכים להרים את הכפפה. אם יהיה פה איזה מישהו שירים את הכפפה הזאת, וירים ארגון גדול שיטפל בקדם נשירה, לפני הקדם, וכל הטיפול בבנות בוגרות בית יעקב, שיש, אני לא רוצה להגיד את המספרים, במספרים מזעזעים, בוגרות בית יעקב, שברוך השם בנות מקסימות, אבל אין מענה מספיק, יש בודדים, כמה ארגונים קטנים, ולצערנו זה לא מספיק. ההורים צריכים לפתוח עיניים. ובינתיים ההורים יעשו בבית את מה שצריך לעשות בצורה הנכונה, בצורה באמת מושכלת, בשום שכל, בצורה שלא תתעורר אנטגוניזם, זה אפשרי".
