מדוע הבבא סאלי זצ"ל הוריד את הש"ץ מהתיבה

דברים פרק כב פסוק (י) כִּֽי־תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל־אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיֽוֹ: (יא) וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת־תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּֽׁה: (טו) כִּֽי־תִהְיֶין לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה וְיָֽלְדוּ־לוֹ בָנִים הָאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכֹר לַשְּׂנִיאָֽה: (יח) כִּֽי־יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵ֔עַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶֽם:

שאלה:

א} עלינו להבין מה הקשר בין שלושת הפרשיות של יפת תואר, והאשה השנואה, ובן סורר ומורה? ב} עוד צריך להבין כי פרשת בן סורר ומורה כתבו חז"ל שלא שייך במציאות כמבואר במסכת סנהדרין דף עא ע"א דתניא: בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב דרוש וקבל שכר, וא"כ למה נכתבה?

הרוח הנושבת ברחוב:

הנה כאשר נתבונן ברוח הנושבת ברחוב זורמת ומתנהלת לפי המראה החיצוני והאדם מושפע ממראה עיניו כאשר אנחנו רואים כי אחד מעיקרי ואמצעי השיווק הוא בנוי ומושתת על חולשת האדם בתכונה זו שנמשך אחרי מראה עיניו ולכן מאוד משפיע המראה על האדם כאשר יש אריזה יפה או שפע ומבחר של סחורה, וכך הדבר בכל תחומי החיים האדם נמשך אחרי מראה עיניו בדירה וברכב והריהוט והביגוד, כך האדם בבחירת האשה נמשך אחרי מראה עיניו וכאשר המראה נוצץ למראה עיניו נמשך ובוחר את בחירת ליבו ומרגיש בזה שהגיע אל האושר בחיים. בדומה לכך בשאר ענייני החיים האדם מושפע מהחיצוניות ואחד הדברים שהיא מכתב הדור הנמשכים ונגררים אחרי כל מיני דומיות מחופשות לצדיקים ומקובלים ורבנים אשר עושים מעשה זמרי ורוצים שכר כפנחס, ומטעים את הציבור אשר הולך בתמימות מבלי להבחין בין אור לחושך, ובפרט דורנו דור התשובה שיש רבים שרק מתחילים לחזור בתשובה וכבר הופכים למורי הוראה ומקובלים לומדים קבלה ועדיין רחוקים מאור התורה הקדושה וטועים ומטעים אחריהם רח"ל, אולם תורתנו הקדושה מלמדת אותנו שלעולם אל תסכל על הקנקן אלא במה שבתוכו, בהיות וכל הברק החיצוני הוא רגעי וזמני ואין טמון בחובו האושר, ואדרבא פעמים רבות שאותו יופי שנמשך אחריו הוא בעוכרו שאותה אשה עיניה באחרים ואחרים בה וכל אותה תשוקה חולפת עוברת ומה שנשאר זה המידות והתכונות אשר מלוים את האדם לאורך כל החיים ובזה תלוי כל קסם ואושר החיים, כמו כן במאכלו לא כל הנוצץ בריא וכיום בדרך כלל ישנם מחקרים רבים על כל תעשיית המזון עד כמה הדבר מזיק לבריאות ודווקא אותו מזון שאינו כל כך נוצץ הוא המביא את הבריאות לאדם, וכך הדבר בכל תחומי החיים ובפרט במכתב הדור לבחון בין מחופשים לצדיקים ותלמידי חכמים אמתיים.

מדוע הבבא סאלי זצ"ל הוריד את הש"ץ מהתיבה: 

נפתח באחד הסיפורים שסיפר בנו האדמו"ר בבא ברוך שליט"א מעשה היה בשנת התשכ"ז בחוה"מ סוכות ישבנו עם רבינו באחת הסוכות למעלה ממנין אנשים הגיע זמן תפילת מנחה ואחד מן הנוכחים שחפץ היה להראות את עצמו שהוא חסידא קדישא וליצור רושם של גברא רבא ביקש מרבינו רשות להיות שליח ציבור ורבינו נענה לבקשתו. מהתחלת התפילה החל להתנועע ולדקדק יתר על המדה בהטעימו ובהדגישו כל מלה שיוצאת מפיו ובפרט בתפילת לחש החל לנוע כלולב מוליך ומביא ומעלה ומוריד כשביקש לנמר חזרת הש"ץ ביקש רבינו ממנו לתת לאדם אחר לומר את החזרה עם סיום התפילה ולאחר שהתפזרו המתפללים שאל הנ"ל את רבינו מדוע כבודו לא הניח לי לסיים את התפילה כשליח ציבור ענה לו רבינו יש לך יותר מידי תנועות דע לך כשאתה עומד בתפילה אתה עומד בפני ה' ב"ה ואך ורק אתו לא אתי ולא עם שום נברא זכור ואל תשכח דע לפני מי אתה עומד לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה וברוך שמו ומהיום והלאה אל תנסה ליצור רושם על בני אדם כי בוחן לבות וכליות ה'. בהיות והקפיד שיהיה האדם תוכו כברו.

ביאור פסוקי התורה והסמיכות:

ובזה נבא לביאור סמיכות הפרשיות של יפת תואר, ואשה השנואה, ובן סורר ומורה, ופרש"י ולקחת לך לאשה' לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע. שאם אין הקדוש ברוך הוא מתירה ישאנה באיסור. אבל אם נשאה, סופו להיות שונאה, שנאמר אחריו (פסוק טו) כי תהיין לאיש וגו' וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה, לכך נסמכו פרשיות הללו: וכן כתבו דעת זקנים מבעלי התוספות דברים פרשת כי תצא פרק כא פסוק טו (טו) כי תהיין לאיש. לכך נסמכו פרשיות הללו לכאן לו' לך עבירה גוררת עבירה, דלפי שיקח יפת תאר תהיין לו שתי נשים ומריבה בתוך ביתו, ולא עוד אלא שתשנא האחת, ומה כתיב אחריו כי יהיה לאיש בן סורר ומורה, שכן מצינו בדוד שלפי שלקח בת תלמי מלך גשור בצאתו למלחמה יצא ממנו אבשלום שבקש להרגו ושכב עם נשיו ועל ידו נהרגו כמה רבבות מישראל. וכו': ואכן כך מבואר במסכת סנהדרין דף קז ע"א שדוד המלך ביקש לעבוד ע"ז בגלל שבנו אבשלום רדף אחריו להורגו ואמר הרי יהיה חילול השם מדוע השם עשה כך לדוד ולכן העדיף לחטוא בע"ז להצדיק את הדין, אולם חושי הארכי מנע בעדו והוכיחו מה הפלא שיצא ממך בן כאבשלום אשר לקח את נשי אביו ורדף אחרי אביו להורגו היות ולקחת את בת תלמי מלך גשור כאשת יפת תואר, וממילא הרי התורה הסמיכה את הפרשיות ללמדנו שסופו ששונה אותה ויוצא לו ממנה בן סורר ומורה.  ויסוד זה התורה רוצה ללמדנו כאשר יתבונן האדם אשר הולך אחר מראה עיניו לאן הוא מגיע, מחשבתו להשיג בזה את האושר והסיפוק מהחיים, אולם התורה מלמדת אותנו שכאשר האדם נמשך רק אחר היופי והברק החיצוני מבלי להתבונן בתוכן הפנימי התוצאה הרת אסון מאחר ואותו ברק חיצוני חולף הולך ועובר עם שגרת החיים וההיפך מתגלים לאחר מכן התכונות והמידות שאינם תואמות לאותו יופי ואינו טומן בחובו את האושר אלא מתחיל להיות ויכוחים על כל דבר ואין כבוד והערכה הדדית אלא כל אחד מחפש להשיג רק את הסיפוקים שלו ואין במחשבתם כלל חובת הדאגה לזולת, אם כי חיים ביחד אך כל אחד לחוד מנסה לדאוג כיצד יכול למלא את סיפוקיו, ובהכרח שהדבר מביא להתנגשות עם השותף לחיים כי כשם שפרצופיהם שונות כך דעותיהם שונות והרבה פעמים ואולי אף בדרך כלל הסיפוקים של כל אחד שונה מהזולת וממילא הדבר גורם למחלוקת ושנאה עד שהופכת אותה אשה היפה שנמשך אחר יופיה לשנואה וכל הזמן שורה מחלוקת בניהם ואין שלום בית ורחוק מלהיות מאושר בחיים כאלה, זאת ועוד מלמדת אותנו התורה שהתוצאה שנעשית מאליה ממצב כזה שהכל מושתת על מילוי התאוות והסיפוקים והאוירה העכורה שנוצרת בעכבותיה בבית, גם הילדים סובלים כי מה שסופגים בבית הזה רק אנוכיות ומילוי הסיפוקים וכך גודל הילד לחיות בלי גבולות עדי היותו בן סורר ומורה, ולכן הגם שהתורה הציבה תנאים קשים בכדי להגיע לעונש בן סורר ומורה עד אשר לא שייך במציאות, רצון התורה ללמדנו שההולך אחר מראה עיניו שהתוצאה לשנאה ומחלוקת בביתו ויהיה בנו בן סורר ומורה שראויים למיתתם העדיף מחייהם כי אין להם עתיד. וזה סיבת הכישלון בזמננו, אשר לצערנו לפי הסטטיסטיקה כמעט אותו מספר שמתחתנים כך מתגרשים, היות והבית התחיל ונבנה לא על ערכים ותכונות ומידות אלא על המשיכה החיצונית בלבד וממילא כיון שעם השיגרה הכל חולף ונשארים רק עם התכונות המידות והעקרונות שמלוים את בני הזוג ומוצאים עצמן במצב שקשה מאוד להסתדר גם יחד כי השאלה מי יוותר למי וכל אחד רוצה לממש את כל תשוקותיו והנאותיו ולכן יש מחלוקת תמיד בבית ובכדי לפטור את הבעיה במקום להתמודד עם המידות בורחים מהמציאות ומתגרשים, אך לא יודעים שהולכים מהפח אל הפחת וזו טעות מוחלטת, אלא אדרבא על שני בני הזוג להתמודד ולחפש מי הוא זה שיזכה להשכין את השלום בבית ויוותר לצד השני כי סוד ההצלחה והאושר תלויים במידת הויתור.

הסתירה בדברי שלמה המלך והרמז בדבריו:

ובזה נבין ששואלים הדרשנים סתירה בדברי שלמה המלך שבמשלי נאמר בפרק יח (כב) מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיְקֹוָֽק: ואילו בקהלת אמר בפרק ז (כו) וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת־הָֽאִשָּׁה אֲשֶׁר-הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ אֲסוּרִים יָדֶיהָ טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּֽהּ: והשאלה האם טוב או רע? מעין אשר מצינו בחז"ל שהיו שואלים את החתן במסכת ברכות דף ח ע"א במערבא, כי נסיב אינש אתתא, אמרי ליה הכי: מצא או מוצא? מצא – דכתיב מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה', מוצא דכתיב: ומוצא אני מר ממות את האשה וגו'? ותירצו כי תלוי אם הוא המוצא או מצא מאת השם ההבדל האם הוא נהג כמו ביפת תואר שמוצא אני את האשה מתוך שנמשך אחר יופיה מבלי לראות ולבדוק המידות והתוכן, ההמשך לבחירה זו מבואר שיהיה מר ממות כי הופכים החיים לגיהנום ואש המחלוקת בבית, אבל אם מצא מאת השם ולא תולה בחכמתו ובחירתו בלבד אלא על ידי תפילות לקב"ה לזכות לזיווג הגון הרי אותו אחד זוכה שמוצא טוב ואושר שלום שמחה וששון בביתו.

אל תסתכל בקנקן

ממוצא דבר אתה למד שלא רק בענייני אישות לא להסתכל ולהימשך אחרי החיצוניות אלא בכל תחומי החיים פעמים רבות החיצוניות מטעה ומפילה בני אדם, והן הם דברי התנא במסכת אבות פרק ד משנה כ: רבי אומר אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו, יש קנקן חדש מלא ישן וישן שאפילו חדש אין בו:   ופרש"י על אבות פרק ד משנה כ רבי אומר וכו' נ"א אל תביט לקומת האדם ולמראהו לחלוק לו כבוד משום צורתו. אלא במה שיש בו תן עיניך ביין שבתוכו אם משובח הוא אם לאו, כמו פוק תהי ליה אקנקניה אם יש בו ריח תורה אם לאו, לפי שיש חדש אדם בחור מלא ישן שהוא מובחר למד תורה הרבה: וישן שאפילו חדש אין בו. שריקן הכלי, כך אדם זקן ובעל צורה שאפילו יין חדש אין בו ואף על גב דיין חדש גרוע מן הישן מכל מקום חשוב הוא מן המים להכי מדמי ליה תורה מועטת:

סיפור על רבי יהושע בן חנניה:

וכן מסופר במסכת תענית דף ז ע"א פגשה בת הקיסר את רבי יהושע בן חנניה שהיה ידוע הן בחוכמתו והן בכִּיעורו יוצא הדופן ואמרה לו אי איך ייתכן שיש חוכמה מפוארה בכלי מכוער, השיב לה בשאלה רבי יהושע: היכן אביך שומר את היין בכלי חרס ? אמרה לו בת הקיסר אלא במה ניתן לשמור, אמר לה הרי אתם המכובדים, מדוע לא תשמרו בכלי זהב וכסף, הלכה ואמרה לאביה את הדבר ואכן נתן את היין בכלי זהב וכסף – והחמיץ כל היין, באו ואמרו לו לקיסר שהחמיץ היין, אמר לה הקיסר לבתו מי אמר לך זאת, אמרה לו רבי יהושע בן חנניה, קראוהו אמר לו הקיסר לרבי יהושע מדוע אמרת לה, לבתי, לתת את היין בכלי זהב וכסף אמר לו כשם שאמרה לי אמרתי לה. כלומר אם היא תוהה, איך יש חוכמה מפוארת בכלי מכוער, הצעתי לה להניח את היין הטוב בכלים יפים מזהב ומכסף, כראוי לקיסר. ללמדנו אל תסתכל על הקנקן אלא במה שתוכו.

מעשה עם האבן עזרא ורש"י:

מסופר על האבן עזרא שפעם הלך בגולה הגיע לעירו של ר' שלמה יצחקי רש"י ז"ל והיה עשיר בא אצל אשתו של רש"י אמר לה היכן הוא הרב, ובשביל שראתה אותו בבגדים קרועים וכביר העזים על בשרו וגופו לא נקי כעסה עליו חשבה שהוא אדם פשוט, אמרה לו מה אתה רוצה ממנו לא נמצא פה, אמר לה לא צריך, הלך עד הצהרים ובא שאל לאשתו איפה הרב, אמרה לו מה אתה צריך ממנו הן הוא כבר שוכב וישן, אמר לה לא צריך, הלך והמתין שתי שעות ובא ושאל לאשתו אמר לה איפה הרב, אמרה לו מה אתה צריך ממנו הוא הלך לטיול, אמר לה לא צריך ולא כלום, ישב מעט על הפתח והנה באו הכלבים שהיו עם הצאן במרעה נבחו עליו והתנפלו עליו וקרעו שלמותיו, אמר חביבין יסורין דבתר עניא אזלא עניותא, עמד וכתב על הפתח של רש"י. אשכים לבית השר, אומרים כבר רכב: אבא לעת ערב, אומרים כבר שכב: או יעלה מרכב או יעלה ישכב: אויה לאיש עני נולד בלי כוכב: שלמה שלמה שלמה:  אמר אם חכם הוא יבין והלך לו. בבוא רש"י ז"ל בערב וראה את הכתב הבין ואמר מי בא היום, אמרה לו איש אחד קרוע בגדים וכביר עזים על בשרו וגופו אינו נקי לא יצלח לבוא במקומות נקיים, אמר לה האי ארונא דמרגניתא טבא בגויה אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו, את רואה מבחוץ ואני רואה מבפנים, אמר למשרתיו עתה מהרו והביאו אותו אלי כי לא אוכל לטעום דבר עד בואו אלי, הלכו וחפשו בכל המדינה והביאוהו אליו והוא עומד וממתין לו על הפתח, כיון שבא אמר לו ברוך הבא נתן לו מים לרחוץ לא רצה, נתן לו בגדים להחליף לא רצה, אמר לו למחר אני עני ויהיה שינוי וסת הנח אותי במה שאני רגיל, אמר לו כבודו רצונו. קרא לאשתו לבוא לבקש ממנו מחילה על שכעסה עליו וכן היה, נכנס עמו ואכלו ושתו ונתענגו בדברי תורה ובכל מאכל אשר יאכל, ישב עמו ח' ימים לאחר כך לא רצה עוד לישב, נתן לו בגדים ולא רצה לקבל זולתי שמלה תחת אשר נקרעה, בקש ליתן לו כסף רב ולא רצה זולתי מעט אמר די לי ברוך ה' יום יום וישלחו וילך לדרכו לשלום.

מעשה עם האבן עזרא שהתארח בשמחה מכובדת:

עוד מסופר על האבן עזרא: פעם לאחר שזמן רב שלא בא אוכל לפיו מחמת העוני הנורא ששרר בביתו הוא החליט ללכת לאיזה סעודת מצוה שהיתה בעירו כדי להשביע את רעבונו, אותה סעודה נערכה על ידי אחד מנכבדי העיר ולכן רק אנשים מכובדים הורשו להיכנס אליה, כשהגיע לשם האבן עזרא השומר לא הסכים לו להיכנס בשום אופן כיון שבגדיו היו מלוכלכים וקרועים וניכר היה שהוא עני ולא איש מכובד, מה עשה האבן עזרא הלך והשאיל מאחד ממכריו בגדים מרשימים ומכובדים מאד וחזר שוב לאולם, הפעם השומר קיבל אותו בכבוד גדול ונתן לו להיכנס וגם נתנו לו לשבת בשולחן הכבוד, כשהביאו לפניו את האוכל הוא לקח את העוף והכניס אותו לשרוול הימני, ולאחר מכן הוא הכניס תפוח אדמה לשרוול השמאלי, ואחר כך הכניס עוד דברי מאכל שונים לכיסי המעיל, ואמר אכול מעילי היקר איכלו בגדי החשובים הרי כל מה שנתנו לי לאכול זה לא בגללי אלא בגללכם ולכן לכם מגיע לאכול ולא לי', בעל השמחה הבחין בכל הנעשה ואף שמתחילה מעשיו של האבן עזרא היו מוזרים בעיניו ביותר מכל מקום לאחר ששמע את דבריו של הרב אבן עזרא הדברים חדרו לעומק ליבו, הוא הבין היטב שהרב בא לרמוז לו שלא צריך לקבוע את הערך של האדם לפי בגדיו החיצוניים אלא לפי החכמה והתבונה שיש בפנימיות שלו, על דרך שאמרו חז"ל אבות פ"ד מ"כ אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו אדם, צריך להיזהר שלא לזלזל באנשים שנראים פשוטים כי יתכן שרק חיצוניותם נראית זולה ופשוטה אך בפנימיותם שוכנת חכמה נפלאה.

השידוך של רבי משולם איגרא:

בדומה לכך מסופר על קורות שידוכו של רבי משולם איגרא סיפר רבי אהרן קוטלר את המעשה הבא במקום ההוא היה מנהג להזמין את החתן לסעודה בבית הכלה וכך עשה גם אבי הכלה שהיה פרנס העיר, באותה תקופה התחילו להשתמש בקפה אבל מכיון שהיה זה מוצר חדש הוא היה יקר ורק גבירים השתמשו בו ואילו עניים בכלל לא ידעו עליו, והנה בא רבי משולם לבית הכלה וכיבדו אותו בקפה, הביאו לשלחן כוס עם קפה שחור וליד זה קנקן חלב וצלחת עם סוכר כדי שיוכל ליטול מזה ומזה כמה שיחפוץ וימהל בהם את הקפה, אבל בהיותו ילד עני שלא ראה קפה מימיו לא ידע מה אוכלים ומה שותים וכיצד נוהגים בכלל בכל מה שהוגש לו, חיכך הנער בדעתו והחליט הלא בגמרא כתוב שאכילה קודמת לשתיה אם כך לקח את הסוכר ואכלו, עתה צריך היה להחליט מה לשתות קודם את הקפה או את החלב, ושוב משתמש בגמרא הלא כתוב שהלילה קודם ליום מכאן איפוא שצריך להקדים את השחור ללבן הלך ושתה את הקפה השחור ואחר כך שתה את החלב, כשסיים לשתות את הקפה ראה כי נותר בכוס המשקע של הקפה מה עושים בו, ומיד מצא את התשובה לכך הלוא נתנו לו כפית אם כן העלה בכפית את המשקע מן הכוס ואכל אותו, הכלה ישבה כל העת והתבוננה במעשיו ולאחר שראתה איך הוא אוכל את משקע הקפה קמה ונמלטה למטבח ופרצה בבכי, כשהיא מספרת לאמה שהחתן אוכל סוכר שותה קפה שחור ושותה את החלב בנפרד, לבכי של הבת הצטרפה גם האם, וכאשר שמע האבא את קול הבכי מיהר לבדוק מה קרה ואז שמע שהכלה אינה רוצה את החתן, גער בה האב הלא הוא ספר תורה קטן, והבת השיבה לעומתו ספר תורה שמים בארון הקודש אבל לא מתחתנים אתו, לא הייתה לו ברירה לאב והשידוך התבטל, רבי משולם מצא לו שידוך אחר ואף בתו של הפרנס התחתנה עם חתן אחר, כעבור שבע עשרה שנים נזדמן לאותו פרנס לבקר בברעסלויא ובמהלך הביקור נכנס לרב העיר רבי ישעיה פיק בהיכנסו ראה כיצד הרב מתהלך בחדרו אנה ואנה בידו מכתב והוא נראה מודאג מאד, חשב הפרנס בודאי התרחשה איזו צרה שצריך למצוא עצה כנגדה או שמא זקוק הוא לכסף עבור מישהו, מיד פנה אל הרב ושאל האם יוכל לעזור במשהו, רבי ישעיה נענע בידו כאומר מה כבר תוכל לעזור לי, התיישב הפרנס והמתין והרב ממשיך להסתובב עם המכתב בידו כולו דאגה, ושוב פנה הפרנס אליו בשאלה אם יוכל לעזור במשהו, כשראה הרב שהפרנס מתעקש לדעת מה אירע כאן נענה ואמר ראה קיבלתי מכתב מאברך אחד בדברי תורה והוא כותב דברים עמוקים עד למאוד וכדי להבין מה כתוב כאן מוכרח אני להיות לגמרי שקוע בזה, ועל המכתב חתום אחד בשם משולם איגרא אולי אתה יודע מי זה, כששמע הפרנס את השם משולם איגרא וראה כיצד הרב מתפעל ממנו צנח מיד והתעלף, ר' ישעיה פיק נבהל ולא הבין מה קרה מיד רצו והביאו מים והעירו את הפרנס, וכאשר שאל אותו ר' ישעיה לסיבת התעלפותו התחיל הפרנס לבכות וסיפר לו את כל אותו מעשה עם השידוך, אם כך אמר לו רבי ישעיה תתעלף עוד פעם. הראת לדעת עד כמה טועה האדם שמתסכל ומתפעל רק מהחיצוניות ולא בודק את הפנימיות.

סיפור השידוך של הסטייפלר:

מספרים כאשר מרן הסטייפלר בעל הקה"י נפגש לראשונה עם אשתו אחותו של החזו"א נרדם בפגישה ולא דיבר עמה מאומה, נגשה האשה לאחיה החזו"א וסיפרה לו היתכן שכך ינהג חתן בפגישה הראשונה, אמר לה החזו"א שהוא יברר את הדבר, בירר החזו"א ונודע לו שהקה"י נסע ברכבת לפגישה במשך שלשים שעות ויען שלא ידע אם הכסאות ברכבת יש בהם איסור שעטנז או לא עמד במשך כל הנסיעה שלושים שעות רצופות, אין זה פלא אם כך שנרדם בפגישה, ולכן הכריע החזו"א שזה שידוך מיוחד והתחתנו, אולם אשה רגילה לא היתה מבררת את סיבת תרדמת חתנה בעת הפגישה, אלא היתה מסיקה היא בפזיזות מסקנות בעצמה שזה לא בשבילה וממילא היתה מפסידה את יעודה להיות אשת חבר לקה"י, כך שבגלל המתינות זכתה להיות אשת גדול הדור.

סיפורים אשר ראיתי בתפקידי:

בדומה לכך כמה בני אדם טועים אחרי חיצוניות ללכת לכל מיני רבנים ומקובלים מחופשים ולא בוחנים את הפנימיות האמיתית ולברר על חיבורו לתורה ולקדושה וכך הולכים אחרי ההבל, והיות ולאחרונה מתגלים הרבה מקרים אני מעלה כאן מעט מהעובדות והסיפורים אשר חויתי בתפקידי כרב העיר אלעד.

סיפור ראשון. היה רב מקובל מבית שמש שהיה עושה חוגי בית לנשים אצל משפחה מסויימת דבר שאינו מקובל, ולצערנו אחרי תקופה הבעל הגיע אלי שהמקובל שכנע את אשתו להתגרש מבעלה היות ולפי שורשי הנשמות יש להם חיבור, כמובן היא נוטה להאמין לו כיון שמושפעת מהתחפושת, אמרתי לו איך בכלל נותן למקובל לעשות חוג לנשים בביתו דבר ראשון להפסיק את החוג בית ולומר למקובל הזה שאני יפרסם את שמו על מעשיו המתועבים, וכך ברוך השם הסתלק מעירנו והזוג המשיכו לחיות יחד.

סיפור שני. הגיע לאלעד רב שמספר שלמד בישיבת חברון והוא עוזר פסיכולוגית ומקצועית לנשים, אלא שבאו להתלונן וסיפרו לי שהוא מטפל ומיעץ רק בנשים גרושות או אלמנות וגם מתחיל רק מחצות הלילה לשעות הקטנות ורבים נמשכו אחרי חזותו וקסם לשנו ממש מזעזע ומיד הזמנתי אותו והזהרתי אות להסתלק מהעיר אחרת אני מפרסם את מעשיו ברחובות העיר וברוך השם הסתלק.

סיפור שלישי. היה אצלי אברך בכולל שפתח שיעור ומלמד בעלי בתים ושלח מכתב להתלונן עלי אצל מרן הרב עובדיה זצ"ל שאצלי במוסדות המורות הולכות עם פיאות נגד הפסק של הרב, כמובן בהיותי מבאי ביתו של הרב פעם קרא לי וסיפר לי על המכתב כמובן שהסברתי את הדברים וחיזק את ידי שכך דרכה של תורה דרכיה דרכי נועם, אותו אברך שמייצג עצמו כחסיד וצדיק אחר זמן באו והעידו בפני שהוא מתייחד עם אשה נשואה שכרגע היא פרודה וראו אותו כמה פעמים, בקשתי שכאשר יראו שוב יודיעו לי שתיכף נשלח עדים ונווכח בשעת מעשה ואכן כך היה ראו אותו שוב וכאשר הגיעו השני עדים וצלצלו לא רצו לפתוח את הדלת ולבסוף הוא קפץ מהחלון האחורי של הבית, ושלחנו לו אזהרה שיפסיק ללמד אנשים וגם שיעבור לעיר אחרת מפאת מעשיו המגונים, במקום לחזור בתשובה שלח אחד מתלמידיו ששכנע אותם שאני סתם מעליל עליו וצלצל אליי איך אני נלחם תמיד ברבנים הוא תלמיד חכם ומלמד אותנו ומה אני רוצה ממנו והוא מאיים לרצוח אותי, השבתי שהוא יכול להגיע אליי עכשיו לרצוח אני נמצא במקום פלוני, הבין מיד שעשה טעות והתנצל, וכך גם את אשתו שכנע שזה הכל סתם שקר, אבל אותו רב מתחזה המשיך במעלליו עד שברוך השם נתפס בקלקלתו שהיה נוסע למקומות של תועבה יוצא מהעיר עם בגדי רב ופושט ומחליף את בגדיו כעבריין והלך לבצע עבירות ופרסמו אותו בתקשורת רק אז הצדיקו אותי ואשתו התגרשה ממנו והסתלק מעירנו.

סיפור רביעי. עוד רב קהילה שעושה שיעורים בכל מיני מקומות ומפרסם עצמו כמקובל ומוסר שיעור לנשים, יום אחד מגיע אליי אדם מקנדה בכעס איך אני נותן לרב כזה להיות רב קהילה והוא מתעסק עם האחיינית שלו שמוסר שיעורי נשים במקלט באחת הערים והאחיינית היא המארגנת ותמיד נשאר איתה לבד במקלט ורוצה להתגרש מבעלה כי לפי מה שהסביר הרב שלא מתאימים בשורשי הנשמות ורוצה שאני יצא במודעות רחוב נגדו ואם לא הוא יוציא מודעות נגדי שאני תומך בו, השבתי לו שיעשה מה שהוא רוצה אבל הבעיה היא של האחיינית שלו שמארגנת כזה שיעור ונגררת ומושפעת אחרי כל אחד שבשם רב או מקובל וזה החורבן והאסון של דורנו.

סיפור חמישי. רק עכשיו התפרסם לאחרונה על רב מקובל ששוב מוסר שיעורים לנשים ואוחזים ממנו כמלאך וגם כותב סת"ם עם הכוונות במחירים מפולפלים, ובאו להעיד בפני איך קבע פגישה עם אשת איש משומעי לקחו במלון וכשהגיעה ראתה שהגיע ממש בבגדי רחוב בלי כיפה וכששאלה אותו על כך השיב לה כי יש לו הסכם עם בורא עולם לקבל מידי פעם חופשה מעבודת השם, ואת שאר הספור קשה לכתוב ועד עכשיו חושבים שמדובר על מקובל גדול אשר עושה מעשה זמרי ורוצה שכר כפנחס.

סיפור שישי. פעם באה איזו חברה של אשתי שהיא נשואה והשתפכה בפניה שהיא היית קשורה לאיזה מקובל והתידדה עם אשתו כך שהיית באה הרבה ופעם ביקשה ממנו תיקון וקבע לה שתבוא לבית בכתובת פלונית, ואכן הגיעה לשם ואז לאחר שנכנסה הלך סגר את הדלת והוציא את המפתח והיא מוצאת את עצמה לבד איתו כמובן נבהלה וצעקה עד שפתח לה ויצאה היא לא מאמינה שכך זה מקובל. ולצערנו יש סיפורים רבים עד כמה חשוב לדעת שיש רבים צבועים ומתחפשים לצדיקים ומקובלים ורבים נופלים ברשת ומושפעים מהחצוניות ולא בדקו ולא דרשו האם הם באמת תלמידי חכמים או צדיקים אלא מאלה שמפרסמים כל מיני סיפורים לייחצן אותם דמויות כי זה מקור הכנסה ומילוי התאוות בנקל, ולזאת התורה מלמדת אותנו אל תסתכל בקנקן אלא במה שתוכו, והעיקר לדעת שצדיקים ותלמידי חכמים לא נולדים כך ולא צומחים ביום בהיר וכל המתחזים אינם מחוברים באמת לתורה ולקדושה וחובה להיות זהירים להינצל מליפול ברשת וכל בעל ישמור על אשתו שלא תיגרר אחרי שעורי וחוגים לנשים על ידי רבנים כיון שזה נגד דרכה של תורה בהיות ומעשה אבות סימן לבנים אברהם היה מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים היית הפרדה ברורה אחרת אין אפוטרופוס לעריות והי"ר. ויש עוד תגליות רבות שפורסמו ושיתפרסמו לצערנו ושומר נפשו ירחק מהם.

מוסר השכל:

לזאת התורה מלמדת אותנו שחובת האדם לנצל את כוח הבינה שניתנה בקרבו ולא להיגרר ולהיות מושפע רק ממראה עיניו כי התוצאות הרות אסון וחובה על כל אדם ואדם להתבונן באורח חייו לנהלם בשום שכל וטוב טעם ודעת ולא להיות כבהמה הנקנית במשיכה אלא תמיד יתן כנגד עיניו לבחון הדבר בפנימיותו הטוב אם רע הוא הן בענייני גופו וממונו וביתו וכדומא והן בענייני הרוחניות לדעת ולהבחין מי הן גדולי תורה וצדיקים אמתיים אשר יוכל לסמוך על עצתם ולקבל את ברכתם, וכך ינהל את אורח חייו וביתו ובניו ובזה ישכון לבטח באהבה ואחוה שלום ורעות תמיד בביתו אמן ואמן.