מצוקת השידוכים

שינוי תפיסה: 'מי אמר שחסידי וליטאית לא יכולים להתארס'

"התאמה תרבותית חשובה, אך גמישות בגילים מאוחרים הכרחית", אומרת מירי פסח ב'עניין משפחתי' | המיועדת ממשיכה להתלבט גם אחרי הפגישה השלישית, האם נכון לדחוף או לחפש הצעה אחרת? | שיח מרתק

רחל פסטג

כ"א באלול תשפ"ה, 14/09/25 16:09 עודכן: 16:17

א+

א-

אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לכתבה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בתוכנית 'עניין משפחתי' בהגשת רחל פסטג, התארחה מירי פסח, עובדת סוציאלית קלינית ומטפלת ב-EMDR, לדון בנושא השידוכים. פסטג פתחה: "ממשיכים לדון בשידוכים – צו השעה, וכל אחד יכול להיות שדכן." היא שאלה: "עד כמה חשובה התאמה תרבותית? האם חסיד צריך להינשא רק לחסידית, או ליטאי לחסידית, במיוחד בגילאים מאוחרים?".

פסח השיבה: "התאמה תרבותית חשובה ויעילה – היא מונעת חיכוכים בהרגלים, תפילה, חגים ושבתות. אם יש מספיק מתאימים בתוך המגזר, למה לא? שידוך דומה לעסקה – שני הצדדים מחפשים התאמות שיצדיקו את המהלך." היא הבחינה: "בגילים צעירים זה קריטי, אבל בגילאים מאוחרים, כמו רווקות מאוחרת או גרושים, ההתאמה התרבותית משתנה. למשל, חסידית וליטאי גרושים עשויים להתאים יותר מאשר בני 20, אך התאמה תמיד נדרשת."

על גמישות אמרה: "אין תשובה גורפת – זה תלוי במקרה. בגילאים מאוחרים, השאלה היא: 'עם מה אני יכול לחיות?' יש דברים שמותר לוותר עליהם, אך צריך להבחין במהותי ובמה פחות. חשוב לשאול: על מה אסור לוותר?" פסטג שאלה על שכנוע: "בחור ובחורה נפגשו שלוש פעמים, והיא מתלבטת. עד כמה ללחוץ לפגישה נוספת?" פסח הציעה: "אם יש חרדה כללית, לא קשורה לשידוך הספציפי, כדאי לדחוף – זה עשוי לעזור להתגבר על בדידות מוכרת אך מכאיבה. אבל אם הקושי ספציפי, עדיף לסגת ולשאול את השם."

על טיפול אמרה: "אם מזהים חרדה רחבה, כדאי להמליץ לדבר עם מישהו או להתייעץ – לא 'טיפול', שיכול להיתפס כפוגעני. צריך לעשות זאת בעדינות: 'יש לך אתגר, כדאי להתייעץ.'" פסטג תהתה: "מדוע כל כך הרבה רווקים ורווקות ב-30-40? איפה זה נעלם?" פסח השיבה: "זה לא בטוח בעיה חדשה – קיימת גם בעולם החילוני. אולי אצלנו חרדה גבוהה יותר כיום, ומודרניזציה משפיעה על תפיסת זוגיות. זה דורש דיון נפרד."

האזינו לדברים המלאים בתוכנית 'עניין משפחתי' בהגשת רחל פסטג ב'קול חי':