בואו לשבת בסוכה של סדום: זה נשמע לכם פרס?

המדרש אומר: המקיים מצוות סוכה יזכה לישב בסוכתה של סדום מה הכוונה

עוד אומר המדרש: הסוכה של סדום היה בשבעה אילנות  מסוככות זו על גב זו

גפן תאנה ורמון אפרסק ושקדים ואגוז ותמרים על גביהם….

מבואר בדברי הילקוט שהשכר לעתיד לבא למי שמקיים מצות סוכה הוא לישב בסוכתה של סדום ומהי המשמעות של סוכת סדום?

בעבר סדום, זה היה מקום נפלא ומיוחד. שלושה שמות נקראו לסדום עמק השדים, עמק השוה, עמק סוכות

אומר המדרש תנחומא שהכל יתוקן לעתיד –

בגאולה העתידה סדום ועמורה המשובחות והמעולות ביותר מכל העולם התורה אומרת שהן היו כמו ג"ע. נאמר בתורה עליהם כגן השם כארץ מצרים

המדרש אומר   שאין לך כל שביל ושביל בסדום שלא היה בו שבעה מיני אילנות זה אומר הפסוק בספר בראשית כגן ה' כארץ מצרים כמו גן השם, כמו גן  עדן, הרבה שפע הרבה מעלות  כמו גן השם. וכך יהיה לעתיד לבוא. ונעמיק בדברים

סדום נבנתה כאשר אאע"ה היה בן 48,  כך אומר רש"י בשבת דף י וגם בשנת 48 לחייו כתוב בגמרא שהוא הכיר את בוראו.

בשנת 48 לאברהם הוא הכיר את בוראו. אז גם – נבנתה סדום. באותו זמן שהוקמה העיר

כשאאע"ה היה בן 48 – הכיר את בוראו, אמנם כתוב שגם בגיל שלוש הכיר את בוראו וכתוב גם בגיל 40 וכתוב גם 48 וגם 52– דרגות שונות של הכרה בבורא עולם. כאשר אאע"ה הכיר את בוראו בגיל 48 – אז נוסדה סדום. כח הטוב בבריאה היה אאע"ה וכח הרע היה סדום.

אאע"ה היה מכיר את בוראו וגם מכיר אותו לאחרים הרמב"ן אומר (בראשית ב, ג) בהיות אאע"ה בן 48 אז החלק לקרוא בשם השם לציבור הרחב והוא נטל אשל בבאר שבע הוא  היה מכניס אורחים. באותו הזמן – החלו אנשי  סדום להיות רעים וחטאים. העיר ותרבות סדום – אז היא גם נוסדה!

זה לעומת זה, אברהם לעומת סדום סדום כופרים בהשם וכופרים במידת החסד אברהם אבינו מאמין בהשם ומטפח את מידת החסד. ואז – כאשר התמלאה הסאה, היה ריבוי חטאים של אנשי סדום.עברו למעלה מ50 שנות חטאים של סדום ואז בשיא – המלאכים מגיעים לאאע"ה והוא מארח אותם.

כחום היום, אחרי הברית מילה, ואנשי סדום מרחיקים את האורחים, והוא אאע"ה רץ לקרב את האורחים. זה לעמות זה הוא רץ אחרי האורחים! ועוד יותר, מה שהקב"ה ברא את העניים בעולם…זה לא רק בגלל שהעניים צריכים להיות עניים…לא רק אלא גם לטובת עושי החסד!! שגם הם יעשו חסד!!!

כמו שאומר המדרש בפרשת בהר – יותר ממה שעושה הנותן עם העני, עושה העני עם בעה"ב. לא רק לתת. כי לא נעים שיש לי ואין לאחר. אלא אמונה גדולה – שכל מה שיש לי – אני פקיד כדי לחלק. ולא לשמור רק לעצמי.

זו אמונה גדולה. האמונה בהשם. האמונה והחסד  – ירדו כרוכים מהשמים. תכונות שעובדות יחד. זה אאע"ה ובזמן שיא החסד שלו! שהוא מארח מלאכים שלא צריכים לאכול. הוא מארח והוא סובל קשה מברית מילה וחום היום. בכל אופן  – הוא רץ – הוא מחפש אורחים. באותו זמן גם הגיע הסוף של סדום. והמלאכים מבית אאע"ה הלכו לסדום. ועוד אומרים חז"ל  אאע"ה אמר לאורחים שלו – 'השענו תחת העץ'. וכנגד זה הוא זכה שבניו במדבר…יהיו להם ענני הכבוד. שמלווים אותם במדבר וכנגד ענני הכבוד במדבר אנו עושים את הסוכה כיום. הענני הכבוד, שכיום זו הסוכה זכר לענני הכבוד, ענני הכבוד – הם תוצאה ושכר על מה שאמר אאע"ה לאורחים שלו, 'השענו תחת העץ'. בזמן שסדום פורחת בשנאת הזולת אברהם פורח באמונה ובאהבת הזולת! בזמן זה נקבע שסדום תיחרב ולכן בזמן זה המלאכים שבאים לבקר את אברהם, והם זוכים לביקור אורחים מופלא של אברהם, מה שמלמד מה מסוגל אדם לבחור ולעשות, אם כך יש סיבה שהם נשלחים להחריב את סדום הסוכה, היא זכר לענני הכבוד, שהם בעקבות ההכנסת אורחים של אאע"ה. כתוב בספרים, שלכן גם כיום, יש לנו את האושפיזין בסוכה. כי שורש מצוות הסוכה, זו הכנסת אורחים של אאע"ה.

ומהו המקום הראוי ביותר בעולם להכניס אורחים  –  סדום! היו שם אילנות, שם זה היה כמו 'גן השם' כך אומר הפסוק. והשפע שניתן הוא לא כדי שינצלו בני אדם את השפע להנאתם בלבד, לא! אלא לזכור שהם כמו 'פקידים' של הקב"ה שאצלם נמצא השפע כדי לחלק אותו לאחרים.

כמו שאומר האור החיים הק': אם כסף תלוה את עמי  את העני עמך – הכסף של העני – הוא אצלך – עמך! אתה שומר את הכסף של העני.

לכן זו חובה לתת צדקה לעשות חסד ולהעניק הלוואות. אבל סדום ניצלו את השפע לרעה. ל'וישמן ישורון ויבעט'. סדום ניצלו את השפע להגדיל את עצמם! אבל אאע"ה – הוא אמר – אנוכי עפר ואפר  בשעה שהוא עלה לגדולה – הוא המעיט את עצמו! בהרבה מקרים – כשאדם עולה לגדולה – הוא חושב על עצמו כמה הוא טוב שווה יעיל כמה הוא מיוחד ונדיר אבל ההנהגה הנכונה היא – קטונתי מכל החסדים. ענווה, אנוכי עפר ואפר. לאמר מיד תודה רבה להקב"ה.

הבדל בין דוד לגוג ומגוג))

נשמת כל חי תברך את שימך השם אלוקינו. הגר"ח קנייבסקי זצ"ל אמר – אם קיבל האדם בשורה טובה יילמד פרק התודה במסכת מנחות פרק שעוסק בקורבן תודה

הפוך מ 'וישמן ישורון ויבעט' ויבעט אותיות טבע, הוא חושב שזה טבעי

התורה אומרת על המלך, שיהיה אתו ספר תורה אתו עליו כל הימים, למה?

לבלתי רום לבבו מאחיו – אומר הרמב"ן  – שכאן למדנו על איסור הגאווה אשר עולה האדם לגדולה, כאשר הוא בתפקיד מכובד הוא צריך להיות 'עוד יותר עניו'.

וכמו שאומרת הגמ' בחולין על הפסוק בספר דברים  'לא מרובכם חשק השם בכם'.

אמר הקב"ה  חושקני בכם  למה?

כי כאשר אני נותן לכם גדולה  אתם  ממעיטים את עצמכם!

במלחמת ארבעת המלכים   כאשר ניצח אאע"ה בקרב אומר הפסוק  עמק המלך  הושוו כל האומות והמליכו את את אאע"ה לנשיא ולקצין עליהם,  ומה הייתה המחשבה וההרגשה של אאע"ה?

עניין המלכים מלחמת המלכים מופיע בפרק יד

אומר רש"י כתוב שאמר אאע"ה אנוכי עפר ואפר

'כבר הייתי ראוי להיות עפר על ידי המלכים'

הוא נעשה מלך נשיא וקצין והוא אומר אני הייתי אמור להיות עפר!

חג הסוכות חג האסיף אוספים את התבואה הביתה, שלא תהיה גאווה לאדם, אלא יידע – כי הקב"ה הנותן לנו את השפע ואת הכח לעשות חיל

וזכרת כי השם אלוקיך הוא הנותן לך כח לעשות חיל, אומר התרגום על הפסוק

וְתִדכַר יָת השם אלוקיך אֲרֵי הוּא יָהֵיב לָך עֵיצָא לְמִקנֵי נִכסִין בְּדִיל לְקַיָימָא יָת קְיָמֵיהּ דְּקַיֵים לַאֲבָהָתָך כְּיוֹמָא הָדֵין.

הסוכה מזכירה לנו  את הענווה, היא מזכירה לנו את הדירת עראי, היא מזכירה לנו את האמת!

ואדרבה זו לא סיבה לכאב שפלות עצבות אלא סיבה לעוצמה ולשמחה, יש לאדם הרבה יותר כוחות ממה שהוא חושב שיש לו, הוא יכול לשאוב כוחות ממקור כל הכוחות בעולם.

האדם בהרבה מקרים מקובע בדעתו, דירת קבע הוא עצוב, כי החיים לא מתנהלים כפי שהוא חושב שאמור להיות בדעתו המקובעת!

אבל כאשר הוא גמיש = סוכות, סוכת עראי הוא לא רק רוצה מה שאין לו

אלא גם יודע לשמוח ולאהוב מה שיש לו.

הוא יודע להפיק את המירב ממה שיש לו.

המקיים את מצוות סוכה   ייזכה לסוכת סדום  שהיא בעמק השדים, שהיא בעמק המלך.

הקשר בין כל התכנים האלה:

הסוכה היא הענווה, והיא תזכה אותנו לחזור למצב בריא ונכון של ניצול המשאבים באופן יעיל

המקום שהוא כגן השם  זה סדום.

שם נזכה להיות כמו אאע"ה שהוא היה בעמק המלך שם נעשה מלך אבל בליבו חשב

ואנוכי עפר ואפר! ואאע"ה עם מידת הענווה האמונה והחסד. היה מארח אנשים לא מתגאה והפוך עם מידת הענווה והוא גם היה מחזק את האחרים באמונה בהשם!

וכתוב בזוהר פרשת וירא  כל אחד שבא אצל אאע"ה היה אברהם מושיב אותו תחת העץ ואם אדם מסוים,  לא היה שלם באמונה העץ היה מגביהה את הענפים ולא היה עושה עליו צל, כך ידע אאע"ה שהוא צריך להשקיע באותו אדם לחזק אותו באמונה.

לכן כתוב  והשענו תחת העץ  למה העץ? כי העץ היה מזהה מי מאמין ומי לא

אם האדם לא מאמין אז לא היה עליו צל, אם אין צל, אז הוא מחזק אותו באמונה

אם כן השענו תחת העץ הסוכה של אאע"ה היא מחזקת באמונה

וכך הסוכה שלנו כיום מחזקת אותנו באמונה

לכן  בגלל האמונה  אנו יודעים שהכל משמים ולכן עושים חסד

וכנגד תרבות וערכי סדום  יש לנו את תרבות וערכי אאע"ה

אנשים רעים וחטאים שלא מכניסים אורחים  –

ונמרוד שממריד את העולם נגד הקב"ה

ומכאן לשלב הבא: אנשים  מחפשים את 'משמעות החיים' אנשים מייצרים משמעות לחיים אולי המשמעות היא הצבא אולי האקדמיה

אולי להשקיע ברגשות בחוויות

להרוויח כסף להגשים את התכונות

לפתח את עולם הטכנולוגיה או עולם הרפואה להשקיע באנושות?

אנשים מחפשים את משמעות החיים!!

ביהדות  אנו לא מחפשים את משמעות החיים

אנו לא יוצרים את משמעות החיים.

אלא אנו רק צריכים להגשים את משמעות החיים שנתנה לנו משמים יש הסבר עמוק

משמעות החיים – זו לא יכולה להיות משמעות שנוצרת על ידי הנוגעים בדבר, בני אדם

יש להם רגשות צרכים ורצונות

הם לא יכולים להחליט מהי משמעות החיים הם לא יכולים לקבוע מהו מוסרי כי תמיד הם שופטים שנוגעים בדבר

ונסביר: היהודי לא מחפש את משמעות החיים

אלא הוא מחפש איך להגשים אותה איך לממש אותה

יש ביטוי שהרבה משתמשים בו כל אחד והאמת שלו. מה הכוונה?

שכל אחד תופר לעצמו לפי הצרכים הרצונות ההרגלים העבר שלו.

לפי הגדרות כאלה והדומות לאלה, הוא מגדיר לעצמו את משמעות החיים.

מהי משמעות החיים, מה שמתאים לאופי שלו

אם הוא מופנם – הוא יחפש מקצוע או ערכים בהתאם לכך

אם הוא מוחצן הוא יחפש ערכים בהתאם לכך.

אדם תופר לעצמו "אמת"  אמת   שהיא כביכול אמת.

הוא אומר שזו אמת..

אבל בעצם מדובר על משמעויות שהוא ממציא לפי מה שהוא מכיר את עצמו!

איך הוא תופר לעצמו את האמת הזו?

האנושות מציעה לנו אוסף  של 'ערכים'

והאדם לא צריך לקחת הכל.

אלא הוא ייקח את הערכים שמתאימים לרצונות שלו בשלב הזה של החיים.

אם בשלב הזה של החיים האדם מרגיש משועמם, או שנמאס לו לגדל שני כלבים.

אז הוא צריך עוד 'עניין בחיים'..

עניין בחיים מוצאים על ידי קנאות.

אז הוא ייצא להפגנה

לאדם יש רגשות צרכים ועל בסיס זה הוא מוצא לעצמו את הערכים. אבל  זה לא ערך

זו לא מטרה שכדי לחיות או למות למענה.

אלא זה צורך רגעי נקודתי או זמני שיש לאדם.

התרבות האנושית היא כל כך פלורליסטית

והמילה פלורליסטית יש לא פרשנות של   'חיובי'  כלומר מה שפתוח זה חיובי, מה שסגור זה רע.

אבל זה רק נשמע טוב, באמת זה רע.

האם הפלורליזים  יצר עולם טוב יותר? לא!

האם אנשים סובלים פחות מדכאון חרדות

התמכרויות.

האם רואים שאנשים נעשים מאושרים יותר  לא!!

האדם לא זקוק רק שיגידו לו כן לכל רגש, זו אשליה שהרגש הוא יודע מה טוב לאדם

החברה כל כך גמישה כ"כ סובלנית

ולכן יש כל כך הרבה  "ערכים"

עולם של ערכים רחב

שאין שום אפשרות   שלא נמצא איזה שהוא ערך

שיתאים בדיוק לצרכים שלנו בשלב הזה של החיים! אבל אז האדם נעשה משועבד לרגשות ולצרכים שלו, והוא לעולם לא יותר מאשר מה שהוא מכיר את עצמו.

אם כעת האדם יש לו צורך בהתפרקות הוא יימצא הסברים למה זה טוב

ואם הוא סגור ומופנם הוא יימצא הסברים

הרגש שלו  קובע מי מוסרי כמה מוסרי והוא קובע למי מגיע וכמה מגיע.

כך שלמעשה "כל אחד והאמת שלו"  זה שקר

זו לא אמת.

אלא יש לאדם את הצרכים והרצונות שלו

ועל בסיס זה הוא בונה לעצמו מערכת חיים. והוא קורא לזה אמת!

אבל זה לא אמת אלא זה ביטוי הצרכים

ואפילו אנשי סדום מצאו ערכים שמתאימים לרוע שלהם הם מדברים בשם האמת, אבל

זו לא מערכת טבעית אוטנטית, לא!!

אלא מערכת נרכשת בעקבות תנאי החיים של האדם.

הרבה מהבחירות של האדם, הם לא בדיוק בחירות

אלא תוצר אוטמטי של ההרגלים הרצונות הצרכים ו'העבר' של האדם.

היהדות  מגיעה ואומרת  'רגע' אתה יותר מאשר ההרגלים והעבר שלך.

זה חינוך מגיל מוקדם  שהאדם יש לו בחירה  איזהו גיבור הכובש את יצרו

ולא 'הזורם 'עם מה שיש'.

באופן כללי על בני אדם  אפשר לאמר  אם נצלם נזהה נגדיר את הרגשות הצרכים והרצונות שלהם  לפי זה נדע מה הוא ייבחר איזה ערכים הוא ייבחר.

ולפי הממד הזה באדם, הממד הזה באדם הוא כמו מעין רובוט, מהמקום הזה אפשר להבין   שהבינה מלאכותית מאיימתא על הרבה בני אדם.

אם בני אדם הם רובטים הם רגשות והרגלים אז הבינה המלאכותית היא רובוט יותר משוכלל     מאשר מה שהאדם מסוגל לעשות

אם האדם יעשה וייפעל בהתאם לצרכים ולרגשות אם מהמקום הזה בני אדם

תופרים לעצמם את האמת  לפי הרגשות שלהם

ואיזו זווית ראייה יש לנו לבחון מהי האמת – הרי אנו נוגעים בדבר.

אפילו שופט בבית משפט מי שאמור לייצג את 'שיא האובייקטביות'  המושג שופט  אמור לתאר  אובייקטביות

לכן הוא מרשה לעצמו לקבוע מה מוסרי נכון ויעיל.

אבל גם הוא    שופט על בסיס מה שהוא רואה מבין חושב ומרגיש

אם הוא עלול להפסיד את הפרנסה שלו

או אם הוא סבל בילדות מהתעללות

וכעת הוא רואה במשפט אדם שתובעים אותו כ'מתעלל'.

ואין מספיק ראיות. אבל ה'רעש' הרגשי

הסערה הרגשית שבתוך ליבו של השופט   מטה את הדין לכף חובה בלי מספיק ראיות.

למה   כי הוא לא שופט רק מהשכל אלא גם מהלב

אז מי יכול לבחון ולבדוק מהי האמת.

הרי האדם לכל שיקול מכניס את 'הרגשות והצרכים שלו'. לכן ביהדות האמת היא לא אמת שבני יצרו אותה!

אלא אמת משמים

אמנם נכון שכל אחד יקיים את האמת כפי הדרגה של כפי הרגשות והצרכים שלו יש לכל אחד את הדרגות שלו יש לכתחילה ויש בדיעבד

אנו בני אדם שונים כל אחד מתפלל עם חשיבה שונה עם לב שונה כמו ש 50 אנשים קוראים ספר

הם קוראים את אותו ספר

אבל כל אחד מרגיש וחוה את התוכן באופן שונה.

השוני קיים – בהחלט

אבל המערכת היא שווה

התורה המצוות

כלומר  – יש מערכת של תורה

תורה עשירה מאד מצוות רבות זו המסגרת

אבל איך כל אחד יחווה יעשה ייפעל יחשוב באותה מערכת, זה שונה מאדם לאדם.

האדם לא קובע את האמת, אלא האדם חי את האמת כי הדרגה שלו.

יש הרבה אנשים ערכיים, שהם 'מחפשים את האמת ואת המוסר'…

וזה יפה…הם באמת אנשים מיוחדים מחפשי אמת

מחפשים את הערכים וזה מרשים!

בתחילת הדרך שלהם  זה נפלא.

אבל אם תמשיך אתם  דור או שני דורות לאחר מכן.

נראה פער גדול בין הדור הראשון לבין הדור השני שלישי ורביעי .  למה? כי מי שחיפש אמת  הוא חיפש. אבל מי קובע מהי האמת. החשיבה המח השכל וגם הרגשות. מה שמתאים לי.

אז כיום  הלב שלו  אומר   כדי לחפש משמעות בחיים  מהי המנהיג שלו

הלב שלו. אלא שיש לו לב מוסרי

בדור הבא יהיה אותו דבר מי יהיה המנהיג של האדם הלב שלו אלא שהלב אומר למה להיות מוסרי

אני רוצה להיות אנוכי…

וכמו שאנשים רואים כיום

לפני דור בצבא היו אומרים אחד למען כולם כולם למען אחד…

זה משפטים שלפני 20 ו 30 שנה עוד זוכרים את זה…

זה היה מניע אנשים לצאת לקרב

זה היה משפט שמתמצת משנת חיים

כיום – למה ללכת לצבא

למה ללכת לקרבי

להגשמה עצמית

זה ייבנה אותך

כור ההיתוך

זה ישנה אותך

זה יעזור לך בחיים לאחר מכן

אז פעם היה לב מנהיג  – שמחפש ערכים …שמתאימים לפי הלב של האדם…

כלומר הלב מחפש ערכים – שכולם אוהבים….

וכיום גם הלב ממשיך להנהיג את האדם!

אנשים מומחים היום להגדיר מהו השקר…

מהו הלא מוסרי

השקר הוא – מה שהאדם בונה מעולם הרגשות שלו

הדמיונות שלו

האשליות שלו..

אבל – רגע – מהי האמת??

יש קריטריונים מהו השקר…

אבל מהי אמת?

ויש אנשים חכמים מאד…

רופאים אנשי מדע

הם בהחלט מגיעים לתוצאות מרשימות בשיפור תנאי החיים של האדם…

אבל כאשר שואלים אותם

למה אנו חיים פה שבעים שנה…

אין להם תשובות

פגשתי פרופסור חשוב מנהל מחלקה חשובה מאד בארץ

אמר לי – אני גדלתי בבית חרדי.

היום אני חילוני לגמרי..למה?

כי כשהייתי קטן אבא שלי היה מעיר אותי באגרסביות לתפילה…

אז היום אני חילוני…

והוא גאון בתחומו – מוכשר מאד…

והוא לא מבין כמה זה מגוחך מה שהוא אומר

למה הוא לא שומר מצוות?

בגלל שהוא חקר בדק ראה העמיק

לא!!

למה – בגלל שהרביצו שהוא היה קטן…

דת כזו הוא לא רוצה…

הוא לא עוצר לחשוב כמה אדם חכם כמוהו הוא כ"כ לא חכם בעניין שקשור למשמעות החיים…

בגלל שאבא שלו הרביץ לו זה אומר שהיהדות לא נכונה…

50 שנה אחרי – עוד להיות גאה…

בחוסר חכמה..

מילא היה אומר – בדקתי חקרתי ראיתי..

מילא היה אומר – הרגשתי רע שהייתי קטן וזה הוביל אותו לחקור… והגעתי למסקנה – ש..לא!!

אבל – כך לאמר – בגלל מה שהיה בילדות – אני נוטש ערכים…

בלי לבדוק.

מילא זו הייתה תשובה שלו

נלך לאנשים חכמים מאד עם חלוק לבן או כל מיני בגדים ואיתורי כבוד

מהי משמעות החיים…למה לחנך את הילדים…

הם מיד שולחים אותך לפסיכולוג…

מי שמחפש משמעות בחיים – הוא כנראה חולה…

הרי האדם הוא בהמה – לא אמור לחשוב על משמעות החיים – אם הוא חושב על משמעות החיים

הוא לא נורמאלי…

תשאלו פסיכולגים שמטפלים בילדים

כמה מהם מקבלים לטיפול כאלה

שהם שואלים שאלות

ילדים בני 9 10  ו 11

למה מתים

מה יהיה אחרי המוות

מה קורה שמתים…

שאלות – – נורמאליות…

מיד שולחים לפסיכולוג ומהו הטיפול…

שיפסיק לשאול שאלות ולא יחקור

אלא שימשיך לשחק בכדור…

איפה לומדים מה חשוב בחיים ומה לא…

אז סוקראטס היה חוקר האמת…

אבל באמת  – הוא לא אמר לנו מהי האמת

אלא בעיקר – כמה שקר יש בעולם…

סוקרטס היה מגדולי הוגי הדעות בתולדות התרבות

הוא היה עסוק בלהפיץ את משנתו בעיקר ברחובות אתונה

היה מנהל הרבה וויכוחים   בנסיון להבהיר מושגים השגורים בפי הציבור והיה מטיל ספק…

הוא היה אדם מרשים ועני

והוא הואשם ע"י המדינה בהשחתת הנוער  והוא נידון למוות –בשתיית

רעל

תלמידיו ניסו להבריח אותו   מהמעצר  ולפדות אותו מגזר דין הצפוי לו

אבל הוא הדגיש שהוא לא רוצה..והוא רוצה למות, הוא מקבל עליו את גזר הדין…

יש מהמנהיגים באתונה שרצו שהוא יינצל..כדי שלא יהפוך להיות 'קדוש' אחרי מותו…

הם העדיפו שייפדו אותו

אבל הוא לא רצה – הוא רצה לנצל את המוות – וכך לנצח את התרבות ששלטה ברחובות.

הוא רצה להראות שהגוף – הוא לא חזות הכל…ולכן הוא גם מוכן למות למען משנתו.

והוא אמר –  שבמותו הוא זוכה לגאולת נפשו הכלואה והמיוסרת

בגוף החומרי …הוא ידע שהוא חי בעולם 'שקרי'…

וכך הוא עתיד  להתחבר עם נפשות החכמים בגן עדן

לדעתו של סוקרטס העוסקים בפילוסופיה בדרך הנכונה לא נבהלים מהמוות

אוהבי החכמה לא מפחדים מהמוות

הוא טען ששוחרי החכמה מתאמנים כל ימיהם להיות מתים ועוד –  הפילוסוף פורש

במהלך חייו ככל האפשר מאכילה ושתייה

בניסוחו החריף אמר סוקרטס —  בראותך אדם מתמרמר שעה שהוא עומד למות

ראיה היא בידך

שאותו אדם לא היה אוהב חכמה אלא אוהב גוף

הוא עצמו לא כתב

אבל אפלטון תלמידו הביא בכתב את משנתו הפילוסופית בצורת דיאלוגים

בעיני סוקרטס – המוות הוא לא חסרון גדול…כי אז נוכל לראות את "האמת"…

הצורך הגדול של בני אדם

זו האמת…

אבל החסרון הוא שהוא יוצא מתוך הנחת יסוד שהאדם אמור לחפש את האמת

ולכן גם סוקרטס מיואש מלחפש את האמת…הוא לא מוצא אמת

כי הוא מחפש אותה עם בני אדם… הוא מחפש אותה בתוך בני אדם

הוא בהחלט יודע להטיל ספק

במשמעות החים של אכילה ושתייה

אם אוכלים ושותים וזה החיים למה מתים

איזו משמעות יש להנאה של כמה דקות

אם לאחר מכן לא נשאר כלום מאותה הנאה ועוד ועוד שאלות…

אבל מה כן??? זה לא ידוע ולא מוכר…

מהי האמת

המדע

הסטסיטקה

הרצונות של בני אדם…

הכל משתנה…

הרי כל המדע שאנו מכירים כיום הוא על בסיס כלי התצפית שיש בהווה

עוד כמה שנים יהיו כלי תצפית משוכללים ושוב יהיה מדע שונה…כמו שקורה כל כמה שנים.

אז המדע  – שאנו מכירים כיום – זה המדע של היום, האם הוא מוחלט נכון – לא!

אבל הוא הידוע לנו בשלב הזה…

ואנשים מתייאשים מלחפש אמת למצוא אמת…והנח ביותר הוא

תעשה תזרום תגשים תהינה תרגיש תשמח תחווה את החיים עד תום

עד שמשקה שחור – יכול להיות  – טעם החיים!!!