בשיעור מרתק לשבת חול המועד סוכות, הרב מרדכי מלכא חושף את עומק מצוות הסוכה, תוך שהוא מציג את משמעותה כמסר רוחני עמוק על תכלית החיים, אחדות ושמחה. דבריו, המשלבים סיפורים מרגשים ותובנות מחז"ל, מציירים את הסוכה כסמל לענני כבוד – אותם עננים אלוקיים שהגנו על עם ישראל במדבר – וקוראים לנו לחיות חיי נשמה במקום מרדף אחר חיי הגוף.
זכר לענני כבוד: חיי עראי כמפתח לתורה
הרב מלכא הסביר כי חז"ל (מסכת סוכה דף יא ע"ב) נחלקו האם הסוכות במדבר היו ענני כבוד (רבי אליעזר) או סוכות ממש (רבי עקיבא). ההלכה נפסקה כרבי אליעזר, שהסוכה מזכירה את העננים שהגנו על ישראל מפני שרב ושמש. אך מעבר להיסטוריה, הרב הדגיש כי המצווה היא לעורר אותנו להכיר שחיי הגוף הם זמניים, ואילו חיי הנשמה – תורה ומצוות – הם העיקר. "הסוכה היא דירת עראי, כדי שנזכור שחיי הגוף הם עראי, כמו במדבר שבהם הקב"ה דאג לכל צרכי ישראל", אמר.
עוד באתר:
חז"ל הקפידו שהסוכה תהיה זמנית: לא גבוהה מעשרים אמה, עם סכך כשר שגדל מהאדמה, אינו מחובר ואינו מקבל טומאה. הרב ציין כי אפילו המעמיד של הסוכה חייב להיות כשר, כפי שהחמיר החזון איש, כדי למנוע כל סממן של קביעות. "התורה רוצה שנחוש את הזמניות, כמו ענני הכבוד שבהם הכל סופק מאליו", הסביר.
שמחה ייחודית בסוכות
הרב התייחס לשאלה מדוע דווקא בסוכות נצטוו על שמחה יתרה בכל שבעת הימים. הוא הסביר כי כאשר האדם מפנים שחיי הגוף הם זמניים, הוא משתחרר מהמרדף אחר תשוקות חומריות – פרנסה, מעמד, כבוד – שמעיבות על שמחתו. "הסוכה מלמדת אותנו לעשות תורתנו קבע ומלאכתנו עראי. כשאדם חי כך, הוא שמח בחלקו", אמר. הוא ציטט את הגמרא (קידושין פב ע"ב) שמלמדת כי בעלי חיים, שאינם זקוקים לדאגות חומריות, חיים ללא צער – ואילו האדם, בשל חטאיו, נאלץ להשתדל. אך מי שמקדש את חייו לתורה, זוכה ל"ענני כבוד" שלו, כפי שראינו אצל גדולי ישראל.
סיפורים מעוררי השראה
הרב שזר סיפורים מרגשים להמחשת המסר. בסיפור על החפץ חיים, שני אחים סוחרי עצים התלבטו האם לקנות יער נוסף. החפץ חיים, בספרו את המשל על כפרי שסירב להוסיף ברז לחבית יינו, לימד אותם שפרנסה קצובה ואין טעם להגדיל מאמץ על חשבון שלום בית. האחים שמעו לעצתו, ובזכות כך ניצלו מהפסד כספי כשהיער השני נשרף.
סיפור נוסף התמקד באברך עני שבחר לקנות גמרא מהודרת על חשבון מזון משפחתו, לאחר התייעצות עם הגר"ח קנייבסקי זצ"ל. ההשגחה האלוקית התגלתה כשזרים תרמו לו כסף, והוא זכה ל"ענני כבוד" בדמות שפע לא צפוי. סיפור שלישי, מצפת, תיאר צורף שסירב לבטל לימוד תורה למען עסקה משתלמת. כשהקונה חזר לאחר שהשיירה התעכבה, הוא רכש את הסחורה במחיר כפול עשר, והצורף זכה לעושר תוך שמירה על קדושת התורה.
סוכה כסמל לאחדות ושלום
הרב מלכא הדגיש כי הסוכה היא גם סמל לאחדות. בניגוד לבית קבע, שבו כל אחד מתבצר בחדרו, הסוכה מאחדת את המשפחה תחת קורת גג אחת. ארבעת המינים, המייצגים סוגי אנשים שונים ברמות רוחניות משתנות, מלמדים שרק באגודה אחת ניתן לקיים את המצווה. "הסוכה היא סוכת שלום", אמר, והסביר כי התפילה "פרוס עלינו סוכת שלומך" מבטאת את החיבור בין הלבבות שמגיע כשאנו מתעלים מעל שאיפות אישיות ועושים רצון ה'.
מסר לחג
הרב סיים בקריאה להפנים את המסר: "הסוכה מלמדת אותנו שחיי הגוף הם זמניים, וחיי הנשמה הם העיקר. כשאדם עושה תורתו קבע, הוא זוכה לענני כבוד גם בימינו, כפי שראינו אצל גדולי ישראל". הוא התפלל שנזכה לסוכת שלום ולבניין בית המקדש במהרה.
























