נתונים מפתיעים נחשפים: הישראלים חיים יותר

למרות שהיקף ההוצאה על בריאות נמוך בישראל בהשוואה לרוב מדינות ה-OECD מצליחה מערכת הבריאות הישראלית להציג תוצאות מרשימות, ובהן תוחלת החיים הגבוהה של אזרחי ישראל – מהגבוהות בקרב מדינות הארגון.

נתונים חדשים שפרסם באחרונה הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) ונוגעים לתחומי הבריאות במדינות החברות בארגון ובמדינות נוספות ברחבי העולם, מצביעים על כך שבשנת 2023 ישראל דורגה במקום הרביעי עם תוחלת חיים של 83.8 שנים – לאחר יפן (84.1), שווייץ (84.3) וספרד (84.0).
כמו כן, בדומה לרוב מדינות ה-OECD, גם בישראל נרשמה עלייה הדרגתית בתוחלת החיים בעשור האחרון, תוך ירידה זמנית קלה והתאוששות לאחר מגפת הקורונה.

הנתונים מעידים על קפיצה דרמטית בתוחלת החיים בישראל בין 2022 ל-2023 – כמעט שנה שלמה – הן בקרב נשים (מ-84.8 ל-85.7 שנים) והן בקרב גברים (מ-80.7 ל-81.7 שנים). מדובר בעלייה יוצאת דופן שנצפתה רק במספר מצומצם של מדינות ובהן ארה"ב, יוון, ליטא, לטביה, פולין, צ'כיה ואסטוניה.
ייחודה של ישראל בהקשר תוחלת החיים טמון בעובדה שבניגוד למדינות שצוינו, ובהן ניכרה ירידה חדה בתוחלת החיים בתקופת הקורונה ולאחר מכן התאוששות חדה לרמות שלפני המגפה – הרי שבישראל הפגיעה הייתה מתונה מלכתחילה, ולכן העלייה משקפת שיפור אמיתי, ולא רק חזרה לרמת נתוני הבסיס.

עוד באתר:

המאבק במשטר הטרור

גל תקיפות: מפקדות ואתרי שיגור על הכוונת

קובי פינקלר

אל תחמיצו

הצטרפו למלחינים: האם לטוקר כבר יש הימור על פיינליסט

המלחינים

רכבת אווירית

1,000 טון אמל"ח: עשרות מטוסי חימוש נחתו

קובי פינקלר

מילד מוחרם לכוכב

פיני אינהורן בגילוי לב: "הייתי חוזר הביתה ובוכה"

אליעזר חסיד

מהנתונים עולה עוד כי ישראל, שמשקיעה 7.6% מהתמ"ג שלה בבריאות, נמנית עם המדינות שמשקיעות חלק קטן יחסית מהתמ"ג בהוצאות בריאות – בניגוד למדינות אירופאיות כמו גרמניה (12.3%), אוסטריה ושווייץ (11.8% כל אחת), צרפת (11.5%) ושוודיה (11.3%). בעשור האחרון, בניגוד לרוב מדינות ה-OECD לא נרשמה בישראל עלייה משמעותית בהוצאות הבריאות כאחוז מהתמ"ג, לצד עלייה חדה וזמנית בתקופת הקורונה, שלאחריה חזרה למגמה הקודמת. עלייה נוספת נרשמה בנתונים האחרונים לשנת 2024, בעקבות מלחמת חרבות ברזל ומשקפת את עבודת מערכת הבריאות בטיפול בפצועים.

נתון חשוב נוסף המעיד על איכותה של מערכת הבריאות נוגע ל שיעור תמותת התינוקות בישראל, הנמוך מהממוצע ב-OECD, ועומד על 2.7 לכל 100,000 לידות בלבד – למרות פערים קיימים בין קבוצות שונות באוכלוסייה. הישג זה משקף השקעה ממוקדת בהגברת המודעות הציבורית ובקידום גישה לבדיקות גנטיות. שיעור תמותת התינוקות נמצא במגמת ירידה משמעותית בישראל הנמשכת יותר מעשור.

כמו כן, ישראל מדורגת במקום השני (אחרי שווייץ) בשיעור התמותה הנמוכה ביותר הניתנת למניעה מבין מדינות ה-OECD – 134 תמותות לכל 100,000 נפש. בכך נמנית ישראל עם קבוצה מצומצמת של מדינות OECD שמתאפיינות גם בהוצאות בריאות נמוכות וגם בשיעור תמותה הניתנת למניעה הנמוך מהממוצע.

הירידה בשיעור התמותה מ-170 בשנת 2010 ל-134 משקפת את הצלחתה של ישראל בקידום בריאות הציבור ובמניעה ראשונית, לצד מתן שירותי בריאות איכותיים ונגישים כולל טיפול דחוף מציל חיים איכותי (timely emergency care).

הנתונים מצביעים גם על כך שישראל נמצאת בין המדינות בעלות שיעור התמותה ממחלות לב הנמוך ביותר ב-OECD, עם 49.4 תמותות לכל 100,000 נפש בלבד. הנתונים משקפים ירידה עקבית מאז 2015, המלמדת על שיפור במדיניות המניעה, באיכות הטיפול ובנגישות לשירותים רפואיים.

שיעור ההתחסנות בישראל, בכלל, ונגד חצבת בפרט, דומה לממוצע ה-OECD בעשור האחרון, ועומד על מעל 90%. חיסוני השגרה מהווים חלק מרכזי בליבת בריאות הציבור בישראל, ובעלי חשיבות רחבה לכלל החברה. חשוב לציין כי בכל העולם קיימת מגמת ירידה בהתחסנות ובישראל נעשים צעדים נרחבים להעלאת הכיסוי החיסוני.

עם זאת, לצד הישגים מרשימים במדדים שונים, קיימים בישראל גם אתגרים בריאותיים הדורשים תשומת לב ומשתקפים אף הם בנתוני הדוח. דוגמה לכך היא שיעור העישון הגבוה בחברה הישראלית – 16.1% – התורם לכ-8,000 מקרי מוות בשנה. למרות מגמת ירידה בעשור האחרון, כפי שנמדדה גם במרבית מדינות ה-OECD, הירידה בעישון בישראל הייתה צנועה יחסית ואף לא עקבית.

מנהל האגף ליחסים בינלאומיים במשרד הבריאות, ד"ר אשר שלמון: "הנתונים מה-OECD ממחישים את מה שאנחנו רואים יום-יום במערכת הבריאות הישראלית – מצוינות שמושגת למרות מגבלות משאבים. ישראל מצליחה להציג תוחלת חיים מהגבוהות בעולם, שיעור תמותת תינוקות ושיעור תמותה ממחלות לב מהנמוכים ב-OECD, וכל זאת בהוצאה ציבורית על בריאות הנמוכה משמעותית מזו של רוב מדינות אירופה. מדובר בהישג יוצא דופן המעיד על יעילות גבוהה, על רפואה מתקדמת ונגישה, ועל השקעה ארוכת טווח במניעה ובבריאות הציבור.

יחד עם זאת, איננו שאננים. לצד החוזקות, האתגרים ברורים – החל מהתמודדות עם שיעורי עישון גבוהים ועד הצורך בהגדלת ההשקעה בתשתיות ובכוח אדם. אנו רואים בדוח קריאה להמשך שיתוף פעולה עם מדינות ה-OECD: ללמוד מהן בתחומים שבהם יש להן יתרון יחסי, ולחלוק עימן את תחומי ההצטיינות של ישראל. מערכת הבריאות שלנו היא מקור לגאווה לאומית וגם מנוע לדיפלומטיה בריאותית בינלאומית, ואנו מתכוונים לשמר ולחזק את ההישגים האלה למען בריאות הציבור בישראל".