מגמה שמדאיגה את גופי הכשרות באירופה. מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן יוצא בעדכון חשוב לציבור שומרי משמרת הכשרות.
מוצרי המזון הכי פשוטים הופכים לאיסורים חמורים ביותר. גם מפעלים ובתי אוכל צמחוניים, הופכים לטרף.
הולכים ומתרבים רכיבים מן החי שאינם כשרים בייצור המזון השימושיים ומאושרים באיחוד האירופי. הרב רייכמן מקדים ומסביר, הביקוש העולמי לחיטה עולה משנה לשנה, אך שינויי האקלים ועלויות התחבורה הגוברות מקשים על אספקה יציבה. זו הסיבה שמרכיבי קמח חדשים, כמו חרקים, שיבולת שועל ופול, מושכים תשומת לב. בהשוואה לחיטה מסורתית, קמחים חדשים אלה דורשים פחות מים וקרקע לעיבוד וייצור, וההערכה היא שהם מפחיתים משמעותית את פליטות ה-CO₂.
עוד באתר:
על רקע זה, המחקר עליו כ"מרכיב לחם בר-קיימא" מתקדם, בעיקר באירופה, ויצרני מזון ואוניברסיטאות ביפן עורכים גם הם מחקר משותף.
תזונה ובעיות של אבקת חרקים: אבקת חרקים, המיוצרת מייבוש וטחינת צרצרים ותולעי קמח, מאופיינת בתכולת חלבון ומינרלים גבוהה. על ידי ערבוב של כמה אחוזים ממנה בבצק לחם, ניתן להגדיל את הערך התזונתי וגם להעניק טעם ריחני קל.
עם זאת, המילה "חרק" מציבה מכשול פסיכולוגי גבוה עבור צרכנים, ואנשים רבים מתנגדים לה. בעת מסחר חרקים, חיוני למצוא דרכים להעביר בבירור את ערכם התזונתי ואת יתרונותיהם הסביבתיים.
וכן גם השימוש בקמח שיבולת שועל וקמח קטניות.
"קמח העתיד" אינו רק חומר אלטרנטיבי, אלא גם הצעת ערך חדשה ללחם. הוא לא רק ידידותי לסביבה, אלא שיש לו גם היבטים תזונתיים, בריאותיים ואקטיביים.
גם אם קשה לשלב אותו באופן מיידי במוצרים העיקריים שלכם, אפשרות אחת היא לנסות להשתמש בו באופן ניסיוני במוצרים במהדורה מוגבלת או באירועים. הכנת לחם תוך מחשבה על קיימות צפויה להפוך לנושא חיוני עבור מאפיות בעתיד.
על המדף: חרקים שלמים כחטיף (קפוא או מיובש)
אבקת חרקים כתוסף בלחם, עוגות, פסטה, חטיפי חלבון, שוקולד, דגני בוקר. כמות מאושרת: עד 4 גרם אבקת חרקים ל-100 גרם מוצר. למעשה 4 אחוז.
תולעי קמח מיובשות (Dried Tenebrio molitor larva), היו המוצר החרק הראשון שאושר בכלל באיחוד האירופי, תולעים שלמות מיובשות היה אישור היסטורי שפתח את השוק.
תולעי קמח בצורות קפואות, מיובשות ואבקה (Frozen, dried and powder forms of Tenebrio molitor)
הרחבת האישור הראשון לצורות נוספות: קפוא (Frozen), מיובש (Dried) ואבקה (Powder), מאפשר שימושים מגוונים יותר במוצרי מזון.
אבקת תולעי קמח מטופלת UV (UV-treated powder of whole Tenebrio molitor larvae)
החידוש: עיבוד באמצעות קרינת UV-B
התוצאה: רמות גבוהות יותר של ויטמין D3
דרישת תיוג מיוחדת: "מכיל ויטמין D המיוצר בטיפול UV"
בלעדיות של 5 שנים לחברה המבקשת (NutriÉarth)
החרקים המאושרים כיום למזון באיחוד האירופי:
תולעי קמח צהובים (Yellow mealworm) – 3 מוצרים שונים
ארבה נודד (Migratory locust) – קפוא, מיובש, אבקה
צרצר בית (House cricket) – קפוא, מיובש, אבקה, אבקה מופחתת שומן
חיפושית קמח קטנה (Lesser mealworm) – זחלים
ויש עוד כ-10 נוספים בתהליכי אישור.
אחד היזמים המגדל את הצרצרים משווק את הבשר שלהם למסעדות גורמה, היזם מציע להגיש אותם כשהם מושרים ברוטב סויה ופטריות, או על גבי שוקולד.
הוא טוען כי בצרצרים יש פי שלושה חלבון מאשר בבשר בקר, יחד עם מגוון רחב של ויטמינים, מינרלים וחומצות שומן. בנוסף ליתרונות הבריאותיים, חרקים נתפסים כשיטה יותר ידידותית לסביבה של ייצור המזון.
עקב כך התארגנו כמה משקיעים ומדענים לייסד את "הפרה הירוקה", שמתגאה בהיותה הראשונה באירופה להציע מוצרים המכילים תולעי קמח לחלוקה בחנויות רגילות.
ישנן חברות שמסתירות את השימוש במוצרים אלו כגון:
ברילה (פסטה)
מאז 2023, סדרת הפסטה "חלבון צמחי" שלהם מכילה למעשה קמח צרצרים מחוות בתאילנד.
ביונד מיט
משווק כ"10% מבוסס צמחים", אך החלבון מגיע מזחלי תולעי קמח שגודלו על פסולת אפונה.
רד בול
הצבע האדום (חומצה קרמינית) מגיע מחרקים קוכינאליים כתושים- 70,000 לליטר. כעת הם מוסיפים כיטין מקליפת חרקים כ"טעמים טבעיים".
נוטלה (פררו)
מאז 2024, מכיל קמח זחלי זבוב חייל שחור כדי לקצץ בעלויות הקקאו. מתויג כ"העשרה מינרלית".
פפסיקו (צ'יפס של ליייס) חלק מ"הטעמים הטבעיים" הם תמציות מחגבים וארבה לטעם אומאמי – לא נחשפים בשיווק.
איך הם מסתירים את זה?
חפשו מונחים כמו: "חלבון אלטרנטיבי" "חלבון שעבר הידרוליזה" "קומפלקסים מינרליים" "טעמים טבעיים".
מצאתם? זה זה!
כמו כן, אפילו המקילים בפת פלטר יש להם להיזהר מלצרוך לחם ארוז הנמכר בסופרמרקטים באירופה שרובו הגדול מכיל חומרים משפרי אפייה ושומרי טריות שאינם כשרים.
יש לשים לב במיוחד לאמולסיפייר המסומן ב-E-471 שעלול להיות משומן מן החי.
כן יש שימוש רב במרכיבים חלביים.
יש שהתירו לחמניות בוקר בגרמניה הקרויות: וואסער ברוטשען (Wasser Brötchen) שבד"כ מכילות רק קמח ושמרים אך יש לברר אצל המוכר אם לא נעשה בהן שימוש באמולסיפייר.
בצרפת נהגו לא לצרוך את הבאגט למרות שלא הוכנס בו שומן (non moule) וכן באנגליה כי קיים נוהג למרוח את תבניות האפייה בשומן מן החי ואין להשתמש בלחם שם, ללא הכשר.
באיטליה מכיל רוב הלחם שומן טרף הקרוי: סטרוטו-Struto ואסור באכילה. צנימים יש לבדוק כנ"ל.
מומחה הכשרות מסיים בקריאה, יהודים שימו לב!
