
ביום שישי האחרון שיתף יונתן אוריך פוסט אישי במיוחד, שבו חזר אל היום שבו חייו התפצלו לשניים. "בדיוק היום לפני שנה נחקרתי בפעם הראשונה" כתב. "בדיוק היום לפני שנה, באותו לילה, נולדה הבת שלנו, כל עולמי".
אוריך תיאר כיצד כבר מגיל צעיר מאוד בתו הפכה לחלק מהמסלול המשפטי שעבר בשנה האחרונה. "מאז היא ביקרה בבתי משפט כמעט כמוני. זחלה בין הספסלים, ינקה במסדרון, הקשיבה בדיונים". בתוך התקופה המורכבת שחווה, הילדה הפכה עבורו להצצה קבועה אל הטוב שבחיים. "היא אור ונחמה בתוך חושך גדול" כתב.
אוריך חיבר את ה'חוויה' שלו לפרשת השבוע, חיי שרה. לדבריו, העובדה שהפרשה פותחת במותה של שרה מעמידה שאלה. "איך זה מסתדר" כתב. הוא הביא את דברי הרבי מחב"ד, שלפיהם "חיים אמיתיים אינם נמדדים במספר השנים אלא בעוצמת החיים". על פי דבריו, שרה אמנו ממשיכה לחיות גם אחרי הסתלקותה "במעשים, בערכים, באור שהיא הותירה בעולם".
עוד באתר:
כפי שהוא מתאר, גם הוא עצמו למד השנה שיעור דומה. "בתוך כל הקושי, בתוך כל מה שעברתי השנה, האור הקטן של הילדה שלנו, הנשמה שהיא מביאה איתה אלינו, מלמד אותי שחיי שרה זה לא סיפור על מוות ולא על סוף, אלא על חיים חדשים והתחלה שממשיכים לפעום דרך הדורות, חיים שמנצחים את החושך".
את הפוסט חתום אוריך במשפט שמרכז את כל התחושות שכתב עליהן. "כשהבת שלנו צוחקת אני יודע שניצחתי את כולם".
























