מליאת הכנסת אישרה הערב (שני) בקריאה שנייה ושלישית את תיקון מס' 6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), כהוראת שעה לשנתיים. ההצעה, שנועדה להבהיר את סמכות בתי הדין הרבניים לדון בכריכת מזונות ילדים במסגרת תביעת גירושין, אושרה ברוב של 53 תומכים מול 38 מתנגדים.
על פי התיקון, סעיף 3 לחוק יעודכן כך שסמכות השיפוט של בית הדין הרבני תכלול כל עניין הכרוך בתביעת הגירושין, ובפרט — מזונות ילדי הזוג. ההצעה מגדירה את מזונות הילדים כ"כלל צורכיהם הכלכליים של ילדי הזוג, ובכלל זה הוצאות למגוריהם, לחינוכם ולרפואתם, בעבר ועד הגיעם לגיל שבו ההורים אינם מחויבים במזונותיהם לפי כל דין, לרבות הלכה פסוקה".
תחולה רטרואקטיבית – עם מגבלות
עוד באתר:
החוק החדש יחול גם על תביעות שכבר היו תלויות ועומדות ביום כניסתו לתוקף. עם זאת, נקבע כי אם כבר ניתנה החלטה שיפוטית בבית המשפט בעניין הסמכות או המזונות — תחולת החוק לא תשנה אותה. במצב שבו ניתנו החלטות בשתי הערכאות, תכריע ההחלטה שניתנה ראשונה בזמן.
רקע לחקיקה: פסק הדין המצמצם של בג״ץ
בדברי ההסבר להצעת החוק נזכר פסק הדין שניתן בבג"ץ ב־19 בפברואר 2025 (בג"ץ 5988/21 פלוני נ' פלונית), שבו קבע רוב השופטים, לפי פרשנותו המצמצמת של השופט מזוז, כי בית הדין הרבני אינו מוסמך לדון בתביעות לכריכת מזונות ילדים, אלא רק בהחזר "הוצאות ידועות שהוא (ההורה) עומד להוציא בזמן הקרוב שאינן דורשות דיון והכרעה בחיוב המהותי במזונות". בנוסף נקבע כי אסור לבית הדין לפסוק מזונות זמניים.
בדברי ההסבר מודגש כי פרשנות זו יצרה מצב של עמימות, ואף "מבטלת הלכה למעשה את הוראת סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים". מכאן נולד הצורך בהוראת השעה, שמטרתה לקבוע במפורש כי סמכות בית הדין הרבני משתרעת על כלל סוגיות המזונות, לרבות מגורים, חינוך ורפואה, ובכך לייצר אחידות משפטית ולמנוע פרשנויות סותרות.
ההישג נרשם ונזקף לזכות המפלגות החרדיות שחרף הימצאותן מחוץ לממשלה קיבלו את מבוקשן והחוק עבר ברוב גדול.
