בשעות המאוחרות של מוצאי שבת, אור לי״ז בכסלו תש״ח, 29 בנובמבר 1947, התכנסו חברי קיבוץ כפר עציון סביב מכשיר הרדיו היחיד בקיבוץ והאזינו בדריכות להצבעת האו״ם על הקמת מדינה יהודית.
עם הישמע התוצאות פרצה בקיבוץ חגיגה ספונטנית שנמשכה אל תוך הלילה.
לצד השמחה שררו גם חששות כבדים: רבים הבינו כי גוש עציון מועמד להישאר מחוץ לגבולות המדינה היהודית העתידית, ויש שחשו כי המאבק על קיום היישוב רק מתחיל.
עוד באתר:
מנחם ולד, יליד 1923 וניצול שואת יהודי הונגריה, היה אז אחד מחברי הקיבוץ הצעירים.
הוא איבד באושוויץ את רוב משפחתו, למעט אחות אחת. לאחר המלחמה הצטרף לתנועת בני עקיבא ושימש כמדריך לניצולי שואה צעירים. עם עלייתו לארץ הגיע לכפר עציון ושולב בעבודות הבנייה הקשות של הקיבוץ. בשלהי תש״ז התגייס למשטרת היישובים העבריים ושירת כמלווה שיירות על ציר ירושלים גוש עציון.
ב־11 בדצמבר 1947, כ״ח בכסלו תש״ח, יצאה מירושלים שיירת אספקה לגוש עציון. סמוך לאזור שמוכר כיום כ'צומת אפרת צפון' הותקפה השיירה במארב. עשרה מנוסעיה נהרגו, ובהם מנחם ולד.
בימים האחרונים התקבל בארכיון כפר עציון אוסף אישי נדיר שהובא בידי שתי אחייניותיו של ולד, בנותיה של אחותו היחידה ששרדה את השואה. בין הפריטים שנמסרו: כיפה, ציצית, ארנק מסמכים וצרור מכתבים ששלח מנחם לאחותו בהונגרית בתקופה שלאחר עלייתו לארץ. החפצים, ששמרו בני המשפחה יותר מ־75 שנה, מהווים עדות נדירה למסעו האישי של ולד ולסיפורו של דור הניצולים שבנה מחדש את חייו בגוש עציון.
מנהל הארכיון, ד״ר שוקי שריר, מספר לנו שהארכיון "מהווה כתובת לשימור כל חומר תיעודי הנוגע להיסטוריה של גוש עציון". דוד חסון, מנכ״ל בית ספר שדה כפר עציון, אמר: "חשיפת חפציו של מנחם ולד מחברת אותנו באופן ישיר לימי הראשית של גוש עציון ולדורות המגינים שעל כתפיהם נבנה המקום".
