
הדוח השנתי של בזק לשנת 2025 מציג תמונת מצב דרמטית על תרבות השימוש הדיגיטלית בישראל: בתוך שלוש שנים בלבד, כמעט כל אזרח שני כבר מסתייע בכלי בינה מלאכותית באופן יומיומי – נתון המטפס ל־92% מכלל הציבור. קצב אימוץ הטכנולוגיה חסר תקדים בהשוואה לפלטפורמות דיגיטליות אחרות: וואטסאפ, לדוגמה, נזקקה לעשור מלא כדי להתקרב לשיעור שימוש דומה, וקניות אונליין עברו תהליך שהשתרע על פני שני עשורים.
השנה, הישראלים הרחיבו באופן ברור את סל הכלים הדיגיטליים בהם הם משתמשים: מ-1.8 כלים בשנת 2024 ל-2.7 ב־2025. ChatGPT ממשיך להוביל את הרשימה, אך כלים כמו Perplexity, Gamm, Gemini ו־Canva מראים עלייה עקבית בכמות המשתמשים. בנוסף, אחד מכל חמישה ישראלים כבר משלם על מנוי לאחד השירותים. זמן הגלישה שנשאב לעבר הטכנולוגיות הללו מגיע על חשבון הרגלים אחרים: כ־50% הפחיתו את זמן הגלישה, 35% מעידים על ירידה בשימוש ברשתות החברתיות.
לצד ההתרחבות והשימושיות, הדוח מבליט חשש גובר בכל הנוגע לפרטיות: 58% מהישראלים נמנעים מלשתף מידע אישי עם מערכות AI, ו־42% מהציבור אף נרתעים מלהעלות רעיונות מחשש שישמשו לרעה. בקרב הנוער, 14% כבר חוו מקרה שבו הכלי ניצל מידע שהזינו באופן בלתי ראוי. עם זאת, הדוח מצביע על תופעה מפתיעה: הצעירים מדווחים על תחושת קרבה וכלי עזר משמעותי – 38% מהם מאמינים שהטכנולוגיה “מבינה אותם טוב יותר מחברים ומשפחה”, ו־21% אף מפתחים רגשות כלפיה.
עוד באתר:
נתוני הדוח מלמדים על שינוי משמעותי גם בתחומי בריאות ורווחה נפשית: שיעור הישראלים שקיבלו בשנת 2025 ייעוץ רפואי דרך AI זינק ל־38%, לעומת 19% בלבד שנה קודם לכן — עלייה של כ־100% תוך שנה. נוסף לכך, 29% מהמבוגרים ו־59% מבני הנוער ביקשו סיוע רגשי או נפשי מהכלים הללו. יחד עם זאת, 30% מהמבוגרים ו־37% מהצעירים מספרים על קבלת עצות שהתבררו כשגויות. במקביל, 67% מהציבור מתקשים להבחין אם תוכן מקוון נוצר על ידי אדם או מכונה, ו־71% דורשים סימון ברור של חומרים שנוצרו באמצעות AI.
גם בתא המשפחתי הטכנולוגיה הופכת לכלי משמעותי: 35% מההורים פונים לבינה מלאכותית לצורך קבלת עצות בנושאי חינוך, ו־45% משתמשים בה לרעיונות לפעילויות משפחתיות. כרבע מהם אף טוענים שהשימוש בו הופך אותם להורים טובים יותר. בזירת העסקים הקטנים נרשמת תנופה דומה – 46% מבעלי העסקים העצמאיים עושים שימוש בכלים הללו, ו־18% משלמים עבורם. המערכת החינוכית, לעומת זאת, מתקשה להדביק את הקצב: 48% מבני הנוער משתמשים בכלים מדי יום לצורכי לימוד, ו־69% סבורים שהם משפרים הישגים, אך 41% מהצעירים ו־35% מהבוגרים חשים שהמערכת אינה מעודדת שימוש בטכנולוגיה.
לבסוף, סוגיית האחריות והפיקוח עולה באופן חד: 79% מהציבור חוששים מניצול לרעה של הטכנולוגיה על ידי גורמים עוינים, ו־61% מודאגים מהתפתחות מהירה מדי. לצד זאת, רבים מאמינים בפוטנציאל חיובי – 41% משוכנעים שיתרונות הבינה המלאכותית גוברים על חסרונותיה, ו־36% בטוחים שהיא תוביל את האנושות לעתיד טוב יותר. 84% תומכים בקידום רגולציה ופיקוח בינלאומי, כאשר מבני הנוער עולה גם דרישה לשימוש אחראי ומוסרי מצד המשתמשים עצמם.
























