
לרגל סיום מחזור התניא היומי שוחחה יונת קפלן בתוכנית “הבמה שלך” עם סיון רהב־מאיר על כוחו של לימוד יומי, המשמעות של תורת החסידות בעידן משתנה, והיכולת לבנות חוסן נפשי ורוחני דווקא מתוך עולם מבלבל ורועש.
סיון פתחה בתחושת התרגשות ואחריות עם סיום הספר, וציינה כי דווקא הרעיון של לימוד קטן, יומי וקבוע, הוא זה שמאפשר חיבור עמוק גם למי שלא תמיד מרגיש “שייך” או “מספיק בקיא”. לדבריה, חלוקת הלימוד לפסקאות קצרות הופכת את הבלתי אפשרי לאפשרי, ומעניקה תחושת יציבות והמשכיות. “זה לא עניין של כמות”, הדגישה, “אלא מה אנחנו מכניסים לנפש שלנו יום-יום”.
לדבריה, אחד החידושים המשמעותיים בלימוד התניא הוא החיבור למושג חוסן. החוסן, כך הסבירה, אינו כוח חיצוני אלא איתנות פנימית של הנפש. לדבריה, המילה “תניא” עצמה מתכתבת עם המושג “איתן” – יציבות, חוזק ועמידה פנימית מול טלטלות רוחניות, רגשיות וחברתיות. בעידן של רשתות חברתיות, בינה מלאכותית, איומים ביטחוניים ובלבול ערכי, היא רואה בלימוד התניא עוגן קבוע ובלתי משתנה.
עוד באתר:
רהב־מאיר התייחסה לשאלה הרווחת על הרלוונטיות של טקסטים עתיקים. לדבריה, דווקא העובדה שהטקסטים נכתבו לפני מאות שנים מעניקה להם עומק ואוניברסליות. “הנשמה לא משתנה”, אמרה. “הכותרות משתנות, אבל השאלות הבסיסיות של משמעות, שליחות, שמחה ושקט פנימי – נשארות אותן שאלות”. היא ציינה ספרים קלאסיים כמו התניא, מסילת ישרים ושער הביטחון, שלדבריה מדברים באופן ישיר גם למציאות העכשווית.
אחד הרעיונות המרכזיים שעלו בשיחה הוא מושג ה”בינוני” בתורת התניא. בניגוד לתפיסה הרגילה שבה “בינוני” נתפס ככישלון או פשרה, בתניא בינוני הוא אדם שנמצא במאבק תמידי בין טוב לרע, בין נפילה לקימה. רהב-מאיר הדגישה כי הכישלונות אינם תקלה אלא חלק מובנה בעבודת האדם. “צריך לעבוד קשה כדי להיות בינוני”, אמרה. “זה אדם שלא מתייאש מהמאבק ולא מוותר על הדרך”.
בהמשך השיחה התייחסה רהב־מאיר לדימוי “הלבושים” של הנפש – מחשבה, דיבור ומעשה. היא הסבירה כי האדם אינו שולט תמיד ברגשותיו, אך כן יכול לבחור את ה”לבוש” שלו בכל יום: איך לחשוב, איך לדבר ואיך לפעול. הדימוי של בחירת בגדים בבוקר המחיש לדבריה את תחושת האחריות והיכולת לשינוי מתמיד, גם לאחר נפילות.
מקודם: "אני מוכן להתחתן בלי כלום – רק שהכלה לא תתבזה"
השיחה התרחבה גם לעולם העבודה, התקשורת והיצירה בעידן הבינה המלאכותית. יונת קפלן שיתפה בתחושת חוסר הרלוונטיות של כלים ותכנים מקצועיים ישנים, ורהב-מאיר השיבה כי דווקא בעידן כזה נדרשת השקעה עמוקה יותר בנפש ובמהות. לדבריה, הכלים הטכנולוגיים משתנים במהירות, אך האדם עצמו – ערכיו, זהותו וחיבורו לבורא – הוא הכלי המרכזי שאינו מתיישן.
לסיום העלתה רהב־מאיר רעיון אופטימי: ייתכן שהטכנולוגיה נועדה דווקא לפנות זמן לאדם, ולאפשר לו עיסוק עמוק יותר בשליחות הרוחנית והערכית שלו. “הכול משתנה”, אמרה, “אבל מי שמחובר למהות – לא מתבלבל מהשינויים”.
האזינו לשיחה המלאה מתוך 'הבמה שלך' בהגשת יונת קפלן ב'קול חי':
























