
בשיחה מרגשת בתוכנית 'אשת חיל' אירחה מיכל ירושלמי את צירה דויטש, מנחת הורים, יועצת זוגית ואישית ובובונאית. צירה שיתפה במסע חייה שהחל לפני יותר מעשרים שנה, כשהייתה אמא צעירה לארבע בנות וחשה אכזבה גדולה מהחיים. "היו לי חלומות, כמו לכל בחורה ממוצעת, חלומות למשפחה, זוגיות טובה, וילדים, דמיונות של שולחן שבת, שכולם כזה יושבים, ושרים, ודבר תורה, והכל ככה", סיפרה צירה. אך המציאות לא התאימה לחלומותיה, והיא הרגישה תקועה בהישרדות יומיומית. "אני זוכרת את הימים האלו שהייתי מחכה כזה ל… נו, מתי יש שש בערב? … ומתי הם כבר ילכו לישון? ואמרתי, מה, ככה אני אעביר את כל החיים שלי?", הודתה.
כפרפקציוניסטית, הכל היה קשה יותר, והיא התמוטטה פיזית: "יום אחד פשוט קמתי עם כאבים בכל הגוף… פרקים ושרירים, חולשה נוראית שלא יכולתי להרים את הראש שלי". אחרי חודשים של בדיקות, אובחנה בפיברומיאלגיה, מחלה כרונית של כאבים ותשישות. הרופא אמר לה: "אם לא תעשי איזה שינוי פנימי בחיים שלך, אז זה לא יעזור כל מה שאני הולך להגיד לך עכשיו".
צירה החליטה להתחיל שינוי מהילדים, שם הרגישה את הקושי הגדול ביותר. היא שמעה הרצאות וסדנאות, אך שום דבר לא התחבר עד ששכנה סחבה אותה למפגש עם מנחה ששינתה הכל. "שמעתי פתאום מנגינה אחרת… היא באה והיא אמרה, את בסדר, את אימא בסדר", נזכרה צירה. זה הרגיע אותה והוביל להבנה: "המקום הזה, שלפעמים אנחנו כל כך זקוקים לאיזה אישור כזה, שלאט לאט הבנתי שזה לא עניין של האישור החיצוני, זה האישור שלי". המנחה זיהתה בה פוטנציאל ואמרה: "צירה, את הולכת ללמוד להיות מנחת הורים". צירה התלהבה: "הייתי חוזרת מכל מפגש, והיה בא לי לצרוח ברחוב, תקשיבו, חבר'ה, לא חייבים לסבול… אפשר גם ליהנות איתם קצת אחרי צהריים, ואפשר גם לנשום".
עוד באתר:
היא למדה הנחיית הורים, הרחיבה לזוגיות ומודעות אישית, והרגישה נולדת מחדש. מיכל העירה: "אנחנו מנסים לחפש איך לסדר או לשנות את הסביבה שלנו, אבל איך אומר הכתוב, ביום ששיניתי את עצמי, העולם השתנה". צירה הסכימה: "זה מטורף, כי אני התחלתי בכלל באמת בחוג נורא פשוט… וזה פשוט הרגשתי שאני נולדתי מחדש".
השתיים דיברו על ההתמודדות עם ייאוש וכישלון. צירה שיתפה בתחושותיה: "זה היה תחושה, דבר שהוא אכזבה מאוד גדולה, מהחיים… קצת תחושת כישלון כאילו, וואי, זה לא הצליח לי כמו שרציתי". היא הרגישה בהישרדות: "זה היה ריק כזה, זה היה כאילו הישרדותי. אני הרגשתי שאני בהישרדות יומיומית של לעבור עוד יום ועוד יום". מיכל סיכמה: "במקום הכי חשוך והכי כואב, שמה הפציעה הקרן אור הראשונה… משם התחיל בעצם העשייה המדהימה שלך היום". צירה אישרה: "אני תמיד אומרת לבת שלי, שתדעי, תמיד יש לך את הילד הזה שבגללה אתה הולך ללמוד הנחיית הורים, והיום אני אומרת לה, בזכותך". היא הרחיבה על רגשות אשמה: "הייתי ללכת לישון בלילה, פשוט בוכה כל הזמן של איזה אימא אני, למה אני לא מצליחה להיות אימא טובה". אך השינוי בא: "שם גיליתי את הדבר הזה, שם הבנתי… אלוקים בחר בי מכל העולם להיות האימא של הילדים שלי, ויש לי את זה".
דויטש סיפרה על הפיכת המשבר לשליחות: "אני אדם שמחפש תשובות… אני מאמינה שיש אמת שהמסע החיים שלנו רוצה ללכת לשם". היא התחילה לעבוד והצליחה: "הייתה הצלחה מאוד מאוד גדולה… במקום הזה של הצלחה בלי שהתכוונתי אליה, ובלי שהתאמצתי בשבילה". היא רואה את חייה כשליחות: "אני מרגישה שזה כל המשפחה שלי ביחד. כל אתגר וכל ניסיון שיש לי בזוגיות, עם הילדים. זה לא שלי פרטי". מיכל שאלה על יועצים שמתמודדים בעצמם, וצירה שיתפה סיפור קשה: אחת מבנותיה ניתקה קשר לארבע שנים. "משום מקום… במשך ארבע שנים כמעט לא דיברה איתנו", סיפרה. זה היה כואב: "אין מספיק זמן לחיות בשביל לספר את האיסורי נפש שהורה פתאום עובר את זה". אך הנקודה הפנימה: "אין לך מה לעשות איתה… תחשבי עלייך… איך את מרגישה? מה קשה לך?". זה שיחרר אותה: "השתחררתי מזה… השמחה שלי לא תלויה, לא בילדים, לא בשום דבר".
בסיום, צילרה דיברה על הבובונאות, שהגיעה ממשבר נוסף: "הגעתי לבובונאות מתוך, שוב, משבר מאוד מאוד גדול… תמיד חלמתי לעסוק בבובונאות, ואהבתי בובות". היא פיתחה "בובותרפיה": "יש פה סגולות ריפוי מאוד מאוד מאוד גדולות… אני יוצרת דמויות שמייצגות את הקולות הפנימיים שלנו… קולות מחלישים וקולות מחזקים". זה עוזר בתקשורת: "הבובה בסוף יכולה להגיד דברים שאני לא יכולה להגיד… זה כאילו לא אני, זה משהו חיצוני".
























