
מערכת היחסים בין יוסף לאחיו טעונה כבר ביצירתה והתחלתה, כבר בהתחלה יוסף מספר חלומות משפילים כביכול לאחיו שהם צריכים להשתחוות לו ובהמשך סותר את עצמו מגיע אליהם לדרוש אחווה בכותבת פסים המיוחדת רק לו.
יוסף הצדיק קבל את הזכות להיות בחיר הבנים מיעקב אבינו בגלל היותו הבן של אחל אמנו, רחל וויתרה על הנישואים הראשונים עם יעקב אבינו ומן הדין ומן הצדק היה להחזיר לה את הכבוד וההערכה כי בכור בניה יהיה בכור השבטים ויקבל פי שנים בבנים.
לכן כל הקשר חלוקת הדעות המסרים והסיפורים בין יוסף לאחיו הן בפרשת החלומות והן בשבתו כמשנה למלך מצרים היתה בנויה על דבר אחד, חזרת הבכורה והכבוד לרחת אמנו:
עוד באתר:
יוסף אבינו ניסה לרמז לשבטים כל עליהם להשלים עם העברת הבכורה ליוסף שכן הוא בנה של רחל וכי הם צריכים לדעת שהוויתור של רחל אמנו הוא וויתור שמגיע עליו שכר מבחינת יעקב אבינו.
הלימוד שיוסף מלמד את השבטי הוא לימוד שלך אמונה: כי הכל מאת ה' ועל כן יוסף מנסה ללמד את השבטים להיכר במציאות ולהכיר טובה לאמו רחל.
יוסף עושה זאת גם בחלומות אבל גם בשבתו על ארץ מצרים:
בחלומות יוסף מרמז להם כי הוא יהיה מלך בין אם הם יסכימו ובים אם לא, שהרי בחלום הראשון נאמר "ותסובינה אלומותיכם" ללמד על הבחירה שלהם, כי כדאי להם לבחור להסכים להשתחוות ליוסף הצדיק
אך בחלום השני אין שום פעולת בחירה שהם עושים אלא אחד עשר כוכבים משתחווים לי, אם אתם השבטים לא מעוניינים אזי זה יקרה גם בלי שתרצו.
בשבתו כמשנה למלך יוסף הצדיק שולח את אחיו הלוך ושוב באשמת גניבת הכסף ומטיב בהם שהם משלמים "רעה תחת טובה" יוסף הצדיק מנסה לחדד להם את הערך של הכרת הטוב בשביל שיכירו בהכרת הטוב שלם כלפי אמא רחל ומתן הבכורה ליוסף כבחיר הבנים.
לכל אורך ה'הכרות של יוסף עם אחיו' במצרים יוסף הצדיק מנסה לעורר רגש למידת הכרת הטוב הן כלפיו והן כלפי אחיו בנימין, יוסף הצדיק מחביא את הגביע אצל בנימין בשביל לעורר רגש כלפי בנימין ואמו רחל, ואם השבטים ירחמו עליו אולי הדבר יעורר בהם רגש כלפי אמו רחל.
אגב רחל אמנו שילמה טובה תחת חוסר טובה, כאשר נתנה ללאה את הזכות להתחתן עם יעקב אבינו ומסיבה זו רק מזרעה נלחמו בעמלק שהיה כפוי טובה.
גם יוסף הצדיק עצמו שילם טובה תחת רעה פרנס וזן את אחיו לאחר פטירת אביהם יעקב ולהבדיל גם לפוטיפר שר הטבחים שהמשיך לעבוד אצלו למרות עלילת השקר שאשתו טפלה לו.
בחיים שלנו אנו צריכים לבחור להשלים עם מציאות, לפעמים עם מציאות חסירה ולפעמים עם דברים שלא בשליטתנו, ברגע הראשון אנחנו נלחמים ואולי אפילו נכנסים לתהליך של הכחשה ומלחמה עד שאנחנו מגיעים לתהליך של השלמה.
אולי שווה לנו להמתין למחשבה שניה ולהשלים עם המציאות ולא להילחם בה, הבה ונלמד מהאדם המאמין שמשלים עם המציאות כבר במחשבה ראשונה.

























