במהלך שיחה מעמיקה בתוכנית 'עניין משפחתי' שוחחה המנחה רחל פסטג עם הפסיכולוגית הקלינית הבכירה אנה קרא-איוונוב על אחת התופעות המורכבות והכואבות בציבור: חרדות סביב שידוכים, והמעבר מהיסוס טבעי לרווקות מאוחרת ומתמשכת.
כבר בפתח הדברים הדגישה קרייבונוב כי עצם החרדה סביב שידוכים אינה חריגה כלל. “זו ההחלטה הכי גדולה בחיים”, הסבירה. “כך ייראה היומיום שלך, זה האדם שתחיה איתו, אלה יהיו הילדים והמשפחה שלך. זה טבעי שזה מעורר חרדה וחששות”.
עם זאת, לדבריה, יש להבחין בין חששות נורמטיביים לבין מצבים שבהם אדם מתקשה שוב ושוב להתקדם לשלב הנישואים, גם בגילאים מתקדמים. “אני רואה שני סוגים עיקריים של סיבות לרווקות מאוחרת”, אמרה.
עוד באתר:
הסוג הראשון, לדבריה, קשור למה שהיא מגדירה כ“מורכבות התקשרותית”: “יש אנשים שמשהו באופן שבו התפתחו מערכות היחסים בחייהם מונע מהם להיכנס למערכת יחסים קרובה בהווה. לפעמים זה בכלל קשרים, ולפעמים זה דווקא קשר זוגי שמוביל לנישואים”.
הסוג השני – ולעיתים הכואב יותר – נוגע לדינמיקה משפחתית סמויה. “יש משפחות שבאופן לא מודע לא מאפשרות לילד להתחתן”, אמרה. “המסר שעובר – לפעמים בלי מילים – הוא: אתה צריך להישאר בבית. לטפל בהורה, להיות דמות מרכזית עבורו”.
לדבריה, במקרים רבים מדובר במנגנון שמוסתר גם מהילד עצמו. “זה מעורר הרבה בושה ולכן מוסתר. לפעמים רק כשמשקפים לאדם בן 30 פלוס את הסיטואציה – הוא מבין מה קורה”.
רחל פסטג הדגישה במהלך השיחה את הצורך לא לפחד מפנייה לעזרה מקצועית: “אם רואים תקיעות של שנים בשידוכים – זה כבר אור אדום”. קרייבונוב חיזקה את הדברים והוסיפה אזהרה חשובה: “אנחנו מוסרים את הנפש שלנו למטפל. חייבים לבחור איש מקצוע עם הכשרה רצינית, לא קורס קצר”.
מעבר לטיפול האישי, הדגישה הפסיכולוגית גם את חשיבות המעטפת הקהילתית. היא סיפרה על מקרה שבו שיחה אחת עם רב מורה הוראה שינתה את תפיסת המציאות של מטופלת: “כשהוא הבין את הסיטואציה ועזר לה להבין שהיא לא הבעיה – זה היה רגע מכונן”.
את השיחה סיכמה פסטג באמירה כי מדובר בנושא רחב ורגיש שדורש המשך עיסוק, והשתיים הסכימו כי שילוב של מודעות, עזרה מקצועית ותמיכה קהילתית יכול לעשות את ההבדל עבור רבים.
האזינו לראיון המלא מתוך 'עניין משפחתי' בהגשת רחל פסטג ב'קול חי'.
