בעידן שבו המידע זורם ברשתות החברתיות במהירות האור, נוצר לא אחת פער זמן קריטי ומכאיב בין התרחשות אסון לבין ההודעה הרשמית למשפחות. המציאות הישראלית סיפקה לאחרונה דוגמאות עגומות לכך, כאשר משפחות גילו על מות יקיריהן, בין אם חיילים שנפלו בקרב ובין אם אזרחים שנרצחו בפיגועים או נהרגו בתאונות, דרך הודעות בטלגרם או ציוצים בטוויטר, עוד בטרם הספיקו הגורמים המוסמכים להגיע לפתח ביתן.
כדי להתמודד עם התופעה, חוקקה הכנסת את "חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים, תשפ"ב- 2022". החוק נועד להסדיר את התחום הפרוץ ולקבוע גבולות ברורים: חל איסור מוחלט לפרסם שם או כל פרט מזהה אחר של נפגע, כל עוד גורם רשמי לא אישר כי נמסרה הודעה למשפחתו.
חשוב להבהיר כי החוק אינו מגן רק על חיילים. ההגדרה של "נפגע" בחוק רחבה וכוללת חיילים, שוטרים, סוהרים, לוחמי אש, נפגעי פעולות איבה, ואף אזרחים שנהרגו או נפצעו קשה ב"אירוע פתאומי" כמו תאונת דרכים.
עוד באתר:
האיסור חל עד לקבלת אישור מגורם רשמי )כגון צה"ל, משטרה או רשות מקומית(, או עד לחלוף 24 שעות ממועד הפגיעה.
המחוקק הבין כי מעבר לפגיעה המוסרית, נדרש כלי משפטי אפקטיבי להרתעה. לכן, נקבע כי פרסום מוקדם בניגוד לחוק מהווה "עוולה אזרחית" לפי פקודת הנזיקין. המשמעות היא שהנפגע או בני משפחתו )הורים, בני זוג, ילדים ואחים( רשאים כל אחד מהם להגיש תביעה אזרחית נגד המפרסם.
החידוש המשמעותי בחוק טמון במנגנון הפיצוי הסטטוטורי. מכיוון שקשה לכמת מבחינה כספית את עוגמת הנפש שנגרמת מקבלת בשורת איוב דרך הרשתות, בית המשפט הוסמך לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום של עד 11,253 ש"ח (נכון ליום חקיקת החוק, צמוד למדד).
בעת פסיקת הפיצוי, בית המשפט רשאי לשקול את היקף ההפרה, חומרתה, נסיבותיה וכמות האנשים שנחשפו למידע.
בפעם הבאה שהאצבע מרחפת מעל כפתור ה"שתף" עם מידע ראשוני ולא מאומת, כדאי לזכור: מעבר לפגיעה האנושית הקשה במשפחות, החוק הישראלי רואה בכך עילה לתביעה משפטית, והמחיר עלול להיות גבוה.
הערת מערכת: בעקבות מקרה מצער , חידדה התחנה את נהליה כך שפרסום שמות נפטרים ייעשה רק לאחר קבלת אישור מן הגורם המוסמך על פי דין.
