
העיתון הלבנוני 'אל-אחבאר', המזוהה באופן מובהק עם ארגון חיזבאללה, מפרסם דיווח יוצא דופן שחושף פעילות ישראלית שקטה מעבר לגבול הצפון. על פי הנטען בכתבה ישראל החלה לפעול לפני כעשרים יום להקמת בית חולים חדש בדרום סוריה, הממוקם אסטרטגית בין הכפרים חדר ועין א-תידנה.
הדיווח מפרט כי בשטח כבר מתבצעות עבודות להנחת היסודות לבית החולים אשר מגיעים ישירות ממג'דל שמס שבגולן הישראלי. מטרת העל של הפרויקט כפי שמשתקף מהפרסום היא "לצמצם את המקרים המגיעים לבית החולים בצפת", אשר נשא עד כה בנטל הטיפול בדרוזים תושבי מחוז סווידאא'. כיום המצב בשטח מורכב כאשר מקרים קלים מטופלים באזור סווידאא' על ידי רופאים המשוייכים לחמ"ל שהקים השייח' מוופק טריף ואילו מקרים קשים יותר מכל הסוגים מועברים לקבלת טיפול בישראל.
מאחורי הקלעים של המיזם הרפואי עומדת קונסטרוקציה בינלאומית ופוליטית מעניינת במיוחד. בדיווח נמסר כי עמותה קנדית בשם Global Aid Network היא הגוף האחראי באופן רשמי על הפרויקט ומשמשת כפנים ההומניטריות שלו. עם זאת העיתון הלבנוני טוען כי מי שמחזיק במושכות בפועל ומפקח על הפרויקט הוא לא אחר מאשר עפיף עבד, חבר הכנסת הדרוזי מטעם מפלגת הליכוד. שילוב זה בין גוף סיוע בינלאומי לבין מעורבות פוליטית ישראלית ישירה מצביע על המורכבות והרגישות של הסיוע לאוכלוסייה מעבר לגבול ועל הניסיון לייצר תשתית אזרחית יציבה בחסות גורמים זרים לכאורה.
עוד באתר:
המעורבות הישראלית בשטח אינה מסתכמת רק ביציקות בטון ותכנון הנדסי אלא כוללת מערך לוגיסטי רחב שכבר פועל בשטח. על פי המידע שנחשף נמסר כי 15 אמבולנסים של מגן דוד אדום הגיעו לסוריה על מנת לסייע בשינוע אל בתי החולים, מה שמעיד על היערכות לקליטת נפח פעילות משמעותי. יתרה מכך נראה כי התיאבון הישראלי לסיוע הומניטרי באזור גדל והדיווח מציין כי בישראל שוקלים להקים תחנה רפואית נוספת בכפר אחר. מהלכים אלו מעידים על ניסיון לבסס נוכחות רפואית קבועה שתחליף את הפתרונות הזמניים שהיו נהוגים עד כה ותעניק מענה מיידי לתושבי האזור הסובלים ממצוקה רפואית מתמשכת.
אולם לא הכל מתנהל על מי מנוחות והיוזמה הישראלית נתקלת גם בהתנגדות מקומית הנובעת מהפוליטיקה הפנימית הסבוכה בסוריה. לפי הדיווח משלחת ישראלית ביקרה בכפר חרפא על מנת "לדון בצרכי התושבים" ולבחון שיתופי פעולה נוספים. למרות הרצון הטוב חלק מאנשי הכפר סירבו להצעות של ישראל והדפו את הניסיון להתקרבות. הסירוב נובע מפילוג עמוק בתוך הכפר בין קבוצות של אנשים התומכים בעצמאות למחוז לבין אלו שתומכים בשיתוף פעולה עם משטר א-שרע, מה שמקשה על יצירת קונצנזוס סביב קבלת הסיוע הישראלי ומותיר את האוכלוסייה חצויה בין נאמנויות פוליטיות לצרכים קיומיים.

























