מחסור במלאי

סכנה: רק 23% מהמפעלים החיוניים ערוכים למלחמה

דוח המבקר חושף: רק 23% ממפעלי המזון ערוכים לחירום, מחסור במלאי אסטרטגי ותלות מסוכנת בייבוא. שוסטר: כשלים חמורים

קובי אליה

כ"ב בטבת תשפ"ו, 11/01/26 02:15

א+

א-

קופסאות שימורים. אילוסטרציה | צילום: pixabay

תמונת מצב מדאיגה ביותר נחשפה השבוע בוועדה לביקורת המדינה, במסגרת דיון שעסק בדוח מבקר המדינה לשנת 2025 בנושא ביטחון המזון בשעת חירום. הנתונים שהוצגו מצביעים על תלות הולכת וגוברת של ישראל בייבוא, כאשר אספקת המזון המבוססת על יבוא זינקה ב 16% בעשור האחרון, בעוד הייצור המקומי גדל ב 1.5% בלבד. המצב חמור במיוחד בגזרת הדגנים, שם 93% מהצריכה מבוססת על יבוא, נתון שהציב את ישראל במקום ה 149 מתוך 169 מדינות במדד התלות. בנוסף, התגלו ליקויים חמורים במוכנות התעשייה, כאשר רק כ 23% מהמפעלים החיוניים ערוכים לחירום במלואם מבחינת כוח אדם, וב 12.3% מהם אין כלל מיגון תקני, דבר המעמיד בסכנה את רציפות הייצור בזמן מלחמה.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר, התייחס בחומרה לממצאים והדגיש את הפגיעה הישירה שספג המשק הישראלי בשנה האחרונה. בדבריו ציין כי "אירועי המלחמה והמצב החירומי המתמשך פגעו קשות בענף החקלאות, כאשר עיקר הייצור החקלאי מצוי באזורי עימות. ישראל תלויה כמעט לחלוטין בייבוא גרעינים, לרבות חיטה ומספוא החיוניים גם לייצור מזון מן החי. האחריות לביטחון המזון מפוזרת בין גופים רבים, ללא אסטרטגיה מתכללת וללא סמכות אכיפה ברורה". שוסטר הוסיף וסיכם כי "דוח המבקר מצביע על היעדר תכנון אסטרטגי, מחסור במלאי חירום, פיזור גיאוגרפי חסר של מחסנים, פיקוח לקוי על מלאים ומחסור במספוא – כשלים המחייבים טיפול מיידי".

במהלך הדיון ניסו נציגי הממשלה להסביר את הפערים, כאשר רונן באום ממשרד הכלכלה טען כי "המשרד מחזיק שישה מלאים אסטרטגיים בהתאם להגדרות רח"ל, ומבצע ביקורות חודשיות על המחסנים ועל תוקף המוצרים. במהלך המלחמה נוספו מוצרים למלאי, ולכן נוצרו פערים שצוינו בדוח". ויקטור וייס מהמל"ל הודה כי נדרש שינוי תפיסתי ואמר כי "ברמת החירום רח"ל היא הגוף המתכלל, וברמה האסטרטגית זוהה צורך בתכנית ארוכת טווח לביטחון מזון… נדרשת החלטת ממשלה שתעגן את המנגנונים ותוביל לתכנית חומש מתוקצבת".

הזעקה מהשטח הגיעה מכיוון התעשיינים ונציגי רח"ל, שהצביעו על בעיות שורשיות בניהול האירוע. ליאור לוי, יו"ר איגוד תעשיות המזון, הזהיר כי "התכנית האסטרטגית לביטחון מזון קיימת אך חסרה תקצוב מיידי. ייבוא לא מחליף ייצור מקומי ומסכנת את ביטחון המזון". יוסי שפירא, סגן ראש רח"ל, חיזק את הדברים ואמר בכנות כי "הממצאים בדוח מדויקים, והבעיה המרכזית היא היעדר סמכות תכלול… מאז 2016 נעשה ניסיון לקדם את חוק העורף ללא הצלחה".

את הדיון חתמו נציגי משרדי האוצר והחקלאות שהתייחסו לסוגיות הכלכליות ולמלאי הגרעינים. אוראל פיין ממשרד האוצר הסביר כי "המדינה אינה מחזיקה בעלות על הגרעינים אלא מממנת הגדלת מלאים… משרד החקלאות פעל נכון כשלא אימץ הצעות גבוהות". שי זגדון ממשרד החקלאות הרגיע בנוגע ללחם אך התריע על בעיה בבשר ובחלב ואמר כי "המשרד מחזיק מלאי חיטה למאכל ומלאי מספוא. אין מחסור בגרעיני חיטה, והפער מתמקד במספוא". לדבריו, "במהלך הביקורת הוסבר כי החיטה עמדה בתקן, ומקודמת חקיקה לחובת דיווח על מלאי מזון".