דוח נוקב וחריף במיוחד שפרסם מבקר המדינה חושף תמונת מצב מדאיגה של התנהלות פיננסית לקויה, בזבוז כספי ציבור והפרות חוק בוטות במהלך הבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בפברואר 2024. המסמך המקיף מפרט שורה ארוכה של כשלים חמורים בניהול הקופה הציבורית, החל מהוצאות מופרזות שאין להן הצדקה ועד לחריגות רגולטוריות משמעותיות, המציירות יחד מציאות של הפקרות כלכלית בקרב מתמודדים רבים אשר עשו שימוש בכסף ללא פיקוח מספק ולמטרות מפוקפקות.
עיון בפרטי הדוח מגלה שימוש יצירתי אך אסור בכספי המימון, כאשר רשימת ההוצאות החריגות כוללת סעיפים מפתיעים שחלקם כלל לא הוכרו כהוצאות בחירות לגיטימיות על ידי משרד המבקר. בין היתר נמצא כי כספים הוצאו על שיפוץ דירות ששימשו כמטות בחירות, רכישת ציוד מחשוב, קניית מתנות ומזון, ואפילו מימון מופעים לילדים. כמו כן, נמצאו דיווחים על הוצאות דלק ונסיעות בהיקפים של אלפי קילומטרים שנראו בלתי סבירים בעליל, לצד מקרים של שימוש אסור בנכסי הרשויות לטובת תעמולה פוליטית והעסקה של קרובי משפחה ומועמדים בניגוד לנהלים.
היקף הליקויים הנרחב בא לידי ביטוי בכך שכמעט מחצית מהגופים שנבדקו קיבלו ציון שלילי על התנהלותם הפיננסית. מתוך 1,379 סיעות ומועמדים שעמדו לביקורת, ל-646 נקבע דוח שאינו חיובי, מה שהוביל לסנקציה כספית משמעותית ושלילת יתרת מימון ממלכתי בסך כולל של כ-3.7 מיליון שקלים. אחת הדוגמאות הבולטות המוזכרות בדוח היא סיעת הליכוד, אשר ממנה נשללה יתרת מימון בגובה של 180 אלף שקלים בעקבות הממצאים שנחשפו בביקורת.
עוד באתר:
התמונה הפיננסית העגומה ממשיכה גם בשורת הגירעונות, כאשר מערכת הבחירות הסתיימה בבור תקציבי עמוק עבור רבים מהמתמודדים. לא פחות מ-515 סיעות ו-30 מועמדים סיימו את המירוץ עם גירעון מצטבר של כ-37.2 מיליון שקלים, כאשר בקרב 69 סיעות נרשם גירעון של למעלה מ-100 אלף שקלים לכל אחת. סך כל ההוצאות שדווחו על ידי כלל המתמודדים במערכה זו הגיע לסכום עתק של כ-432.2 מיליון שקלים, סכום המשקף את העלויות האדירות של הקמפיינים המקומיים.
סוגיה מרכזית נוספת עליה מצביע המבקר נוגעת לכספי המקדמות שהועברו מראש ל-15 סיעות הכנסת, בסכום כולל של 293 מיליון שקלים כדי לממן את פעילותן. בדיעבד התברר כי על פי תוצאות האמת בקלפיות, 12 מהסיעות קיבלו סכומים עודפים ועליהן להשיב לקופת המדינה כ-60 מיליון שקלים. נכון לחודש דצמבר 2025, שש סיעות עדיין נמצאות בתהליך של החזרת החובות הללו במסגרת הסדרי פריסה שנקבעו מול חשבות הכנסת, בניסיון לסגור את הפערים שנוצרו.
בשולי הדוח אך בחומרה רבה, צוינו 182 סיעות ו-17 מועמדים שבחרו להתעלם מחובת הדיווח ולא הגישו דוחות כספיים כלל, וכעת נדרשים להשיב כ-900 אלף שקלים לאוצר המדינה. לאור שלל הממצאים החמורים, המליץ המבקר על צעדים להידוק הפיקוח על הכספים, בהם איסור מוחלט על קבלת תרומות במזומן ובחינה מחודשת של מנגנון הקנסות על גירעונות, אשר לשיטתו במתכונת הנוכחית אינו מספק פתרון הולם לבעיה ואף עלול להחמיר את המצב הקיים.
