שבוע גורלי: בניסיון לפתור את משבר חוק הגיוס, בשבוע הקרוב יישבו כל הצדדים למרתון של שיחות. בשיחות ישתתפו היועמ"שית של ועדת החוץ והביטחון, עו"ד מירי פרנקל שור, ונציגי המפלגות החרדיות המעורבים בניסוח החוק.
אחד הסעיפים העומדים בלב המחלוקת הוא השאלה האם החוק יהיה חוק קבע או הוראת שעה לחמש שנים. הייעוץ המשפטי המליץ שלא לחוקק חקיקת קבע, אלא לקדם את החוק כהוראת שעה בלבד.
לסעיף זה משמעות קריטית עבור המפלגות החרדיות, שכן אם החוק יחוקק כהוראת שעה – בתוך חמש שנים עלול להיווצר שוב מצב של היעדר הסדרה חוקית, ומעמדם של לומדי התורה יהפוך פעם נוספת לבלתי מוסדר ואף פלילי.
עוד באתר:
'אמס' מפרסם הבוקר לראשונה את הטענות המשפטיות של שני הצדדים – מצד המפלגות החרדיות ומנגד מצד הייעוץ המשפטי לכנסת. לטענת המפלגות החרדיות, אחת הסיבות שבג"ץ פסל את החוק הקודם היא העובדה שהוא חוקק כהוראת שעה לעשר שנים בלבד, ובפסק הדין נקבע כי על הכנסת לחוקק חוק קבע. מנגד, טוענת היועמ"שית כי חוק הכולל יעדי גיוס נמוכים יחסית לצורכי צה"ל יהיה קל יותר להגנה משפטית אם יחוקק כהוראת שעה.
החרדים מדגישים: “אפשר להבין מצב שבו החוק יפקע אם היעדים לא יושגו. אבל אם בתוך חמש שנים היעדים יושגו במלואם – מדוע שהחוק יפקע ונמצא את עצמנו שוב ללא הסדרה חוקית?” לטענתם, כאן טמונה המחלוקת האמיתית שעשויה להוביל למשבר נוסף בעתיד.
בייעוץ המשפטי משיבים כי אם החרדים מבקשים חקיקת קבע, הרי שבשנה השישית יידרשו היעדים לעלות ליותר מ־50%, ובהמשך אף להגיע ל־100% – מתווה הדומה לדרישות שמציבה האופוזיציה.
לטענת הייעוץ המשפטי, החוק הנוכחי נועד לשמש תהליך הדרגתי לצמצום אי־השוויון. חקיקת קבע, לדבריהם, תחייב חוק שיביא לשוויון מלא – מהלך שלטענת החרדים אינו מקובל על גדולי ישראל.
לסיכום, במפלגות החרדיות מבקשים שגם לאחר חמש שנים יעמוד יעד הגיוס על כ־50% ממחזור הגיוס, בעוד הייעוץ המשפטי דורש כי לאחר חמש שנים יעלה היעד בהדרגה עד ל־100%. גורמים המעורים בניסוח החוק מעריכים כי בסופו של דבר ייאלצו החרדים לקבל את מתווה הוראת השעה, מתוך הבנה שחוק שיביא שקט לחמש שנים עדיף על המצב הקיים.
