הגאון רבי זבדיה כהן, רבה הראשי של תל אביב-יפו וראש אבות בתי הדין בעיר, נשא אמש דברים במסגרת שיעורו כ'הרב המקדים' לפני שיעורו השבועי של מרן הראש"ל הגר"י יוסף. בראשית דבריו הודה הרב כהן למרן הראש"ל "על כל התמיכה והחיזוק והעידוד לכל אורך הדרך", ואיחל לו שימשיך "להגדיל תורה ולהאדירה בבריאות איתנה ונהורא מעליא".
הרב כהן פתח בענייני פרשת אמור, בדברי חז"ל "להזהיר גדולים על הקטנים", והקדיש חלק נרחב מדבריו לחובת ההורים בדורנו להשקיע בחינוך הילדים מתוך קרבה, הקשבה ומילים טובות. "הדור הזה לא מקל של חובלים, אלא דור של מקל של דיבורים טובים", אמר. לדבריו, גם כאשר הילד מבקש מאביו ללמוד איתו או לקחת אותו ל'אבות ובנים', נבחנת שוב שאלת פדיון הבן: "במה אתה חפץ? בבן שלך או בכספים שלך?"
הרב הביא סיפור מטלטל על ילד ששאל את אביו כמה הוא מרוויח לשעה, ולאחר ששמע כי האב מרוויח 500 דולר, הגיש לו 250 דולר וביקש: "אבא, אפשר חצי שעה?" הרב כהן תיאר כי האב "הזדעזע", והבין עד כמה חסרה לבנו נוכחותו. מכאן שב והזהיר את ההורים: "לשבת עם הילדים, ללמוד איתם, לתת להם את הלב. בדור הזה זה חשוב מאוד".
עוד באתר:
בהמשך התייחס הרב כהן גם לכאבם של ילדים להורים גרושים, מתוך ניסיונו בבית הדין. "אני רואה אצלי בבית דין ילדים להורים גרושים, מסכנים, כמה קשה להם", אמר. הוא סיפר כי בערבי חגים נדרש בית הדין להכריע היכן יהיו הילדים בליל הסדר, בחול המועד ובשביעי של פסח, והוסיף: "כמה אני מזהיר הורים לפני הגירושין: תחשבו טוב, תנסו להשתפר, יש לכם ילדים. זה הרס הילדים".
מכאן עבר הרב כהן לנושא נוסף, שלדבריו גורם לא אחת למשברים בתוך בתים צעירים: שידוכים הנעשים לפי טובת המשפחות ולא לפי התאמת החתן והכלה. "אחד הבעיות הקשות בדור הזה של הגירושין במשפחות טובות", אמר, "כשההורים מחפשים שידוך, מסתכלים מה טוב לאבא ולאמא — לא מה טוב לבחור או לבחורה". לדבריו, במקום לבדוק אם בני הזוג מתאימים זה לזה, יש משפחות הבוחנות ייחוס, מעמד וכסף: "העיקר מתאימים למשפחות. עובר חודשיים-שלושה, רואים שזה לא הולך".
במרכז השיעור תקף הרב כהן בחריפות תופעה שלדבריו חדרה לאחרונה גם לציבור בני התורה — "הצעת נישואין" בסגנון המקובל בציבור הכללי. "אני רוצה לדבר היום על תופעה מאוד לא יפה ולא טובה שנכנסה לציבור הדתי, ולאחרונה גם אצל בני התורה", אמר. "מה שקוראים לזה היום הצעת נישואין". לדבריו, במקום דרך בני תורה של וורט, אירוסין וחופה, נוצרה תופעה חדשה של הפקות, פרחים, מוזיקה, חברים וטבעת.
הרב תיאר את המעמד כפי שהוא נשמע כיום: "הולכים לאיזה פארק או ליד הים, שמים פרחים בצורה של לב, כוסות יין, בקבוקי יין, מוזיקה, והחתן בן תורה — בחור ישיבה — מביא לה טבעת ואומר: 'תינשאי לי'". על כך אמר הרב כהן: "זה דבר שלמדו אותו ממנהגי הגויים", והוסיף כי שמע על כך גם "בישיבות טובות שלנו".
לדברי הרב כהן, מעבר לבעיה החינוכית והציבורית, יש כאן גם חשש הלכתי חמור: "יש בזה בעיות הלכתיות קשות, כי אם יש שם שני עדים כשרים והוא אומר לה 'תינשאי לי', ויש שיטות בפוסקים ש'תינשאי לי' זה לשון קידושין, והיא אומרת לו כן, והוא נותן לה טבעת לפני עדים — ואם אחר כך השידוך הזה מתפרק, נכנסים לספקות של גט". הרב הדגיש: "צריך להימנע מהדבר הזה בכלל. מכל וכל. צריך מאוד מאוד להיזהר".
הרב כהן סיפר כי הגיעה לפניו אישה בת 25 שלא הצליחה להינשא. בבירור התברר כי בעבר בחור קידש אותה "בלשון משחק" במסעדה ונעלם. "לפי כל הכללים שהיו שם, היא הייתה צריכה גט", סיפר. לדבריו, לאחר מאמצים הצליחו לאתר את הבחור, סידרו גט, "ואז נפתח מזלה והתחתנה מיד".
בשלב זה הרחיב הרב כהן בביאור יסוד הקידושין על פי ההלכה, והדגיש את כוחם של העדים: "בקידושין רגילים חלות הקידושין על ידי עדים. אני תמיד אומר לעדים: אתם יותר חשובים מהרב שמסדר את החופה. הרב שמסדר את החופה זה טכני, אבל העדים — זה חלות הקידושין".
הרב העיר גם על מנהגי החופה והכתובה, וקרא לרבנים המסדרים חופות להסביר לחתן ולעדים על מה הם חותמים. לדבריו, בכתובה יש התחייבויות משמעותיות, ובהן חיוב שלא לצאת לחוץ לארץ בלי רשות האישה. בהקשר זה סיפר כי נשים מגיעות אליו בערב ראש השנה בבקשה למנוע מבעלן לטוס לאומן בניגוד להסכמתן: "הוא בא צועק: מה זה חירות הפרט? אני אומר לו: יש לך כתובה. בכתובה אתה חתום שלא תיסע לחוץ לארץ בלי רשות אשתך".
עוד הזהיר הרב כהן מפני חתימת עדים לפני החופה: "יש מקומות שנוהגים שמחתימים את העדים לפני החופה. עוד לא היה כלום. אומרים: רוצים שיהיה מהר. סעודה אתה עושה ארבע-חמש שעות; חמש דקות שהעדים יחתמו מתחת לחופה — מה רע בזה?"
הרב כהן סיפר גם על מקרה כבד שהגיע לבית הדין בערב פסח, כאשר כלה שעמדה להינשא התבררה כבעלת חשש יוחסין חמור, משום שנולדה שבעה חודשים לאחר גירושי אמה. בבדיקה מעמיקה של תיק הנישואין הישן התגלה כי עדי החופה של האם היו קרובי משפחה — דוד החתן ודוד הכלה. "העדים פסולים לחלוטין מדאורייתא", אמר הרב כהן, "אין פה קידושין", וכך ניתן היה להתיר את הכלה. "כשהודעתי להם אחרי פסח — איזו שמחה הייתה, כמה הם בכו".
לאחר מכן שב הרב כהן לסוגיית הצעות הנישואין, והבהיר כי גם טענה שלפיה ברור שהחתן והכלה לא התכוונו לקידושין אינה מספקת תמיד: "יש כאן אומדנה שאנחנו יודעים ששניהם לא רוצים להתחתן עכשיו, אבל הרמ"א אומר שבקידושין לא הולכים בתר אומדנות אפילו המוכיחות. חומרת אשת איש — לא הולכים בתר אומדנות".
לקראת סיום דבריו התייחס הרב כהן לצוואה האישית שקיבל ממרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל ביום שהתמנה לדיין. "מרן קרא לי לחדרו בבית", סיפר. "תפס את היד שלי ואמר לי: אתה עכשיו הולך להיות דיין בישראל. 'יביע אומר' שחיברתי, כל החלקים — חלבי ודמי השקעתי בספרים הללו, והספרים לא ימושו משולחנך".
לדבריו, מרן הורה לו לפסוק מתוך כוח ההיתר ומתוך עמידה איתנה: "כשאתה רוצה לפסוק בכוח דהיתרא, לא תירא מפני איש, לא תפחד. תסמוך על מה שכתבתי". הרב כהן הוסיף: "אני ממלא את הצוואה הזאת עד היום. הספרים של מרן זצ"ל אצלי בבית ובבית הדין פתוחים כל הזמן, לא סגורים".
בסיום קשר הרב כהן את הדברים לבחירתו האחרונה לרבה הראשי של תל אביב-יפו, והודה על תמיכתו של מרן הראש"ל הגר"י יוסף. "זכינו עכשיו שתמך בנו בכל העניין הזה של תל אביב", אמר, "שנזכה להמשיך להגדיל תורה ולהאדירה בכוחו של מרן, לאורו של מרן, לחזק את כל עניין היהדות בעיר הזאת — הכל בנועם, בסבר פנים יפות. דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום".
