ראש חודש אדר כבר הגיע וצריך להרבות בשמחה. חנה כהן אלורו התארחה בתוכנית “הבמה שלך” בהגשת יונת קפלן יונת קפלן, ושאלה שאלות קשות על השמחה שצריך להרבות בחודש אדר. מה קורה כשלא בא לי לשמוח? מה קורה כשמרגישים התנגדות פנימית לציווי הזה?
תחילה, היא שיתפה הרגשה אישית שלה כשאומרים לה “מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד” – משהו בה מתכווץ. שמחה אמיתית, היא אומרת, לא יכולה להיות הוראה חיצונית. היא צריכה לנבוע מבפנים. ודווקא בגלל זה, העובדה שהתורה מצווה להרבות בשמחה באדר מלמדת שיש פה מאמץ. יש פה עבודה. שמחה היא לא ברירת מחדל – היא בחירה.
היא דיברה גם על יום פורים עצמו ואמרה, שהיום הזה הוא חלון זמן קצר ועוצמתי במיוחד. יום וחצי של עומס מצוות, לחץ להספיק, רצון גם ליהנות וגם לעמוד בכל ההלכות. אבל מתחת לכל זה מסתתר משהו עמוק יותר: רגע נדיר שבו כל אחת מקבלת הזדמנות לעמוד “בחצר המלך”. לא חצי מלכות – כל המלכות. השאלה היא לא אם השער פתוח, אלא אם אנחנו מרגישות ראויות להיכנס.
עוד באתר:
היא הסבירה, על שמחה שהיא לא כהתרגשות שיא, אלא כשלמות. לא מושלמות – שלמות. להיות שלמה עם מי שאני, עם האופי שלי, עם החוזקות והחסרונות, עם הבית הרועש והחיים הלא-מסודרים. “הבעיה היא לא שהמלך לא רואה בנו חן אלא שאנחנו לא מאמינות שמצאנו חן”.
המסר שלה הוא: די למירוץ. די לקול הפנימי שאומר “זה טוב, אבל לא מספיק”. שמחה אמיתית מתחילה כשמפסיקים להילחם בעצמנו. כשמפסיקים להרגיש מותקפות מהמציאות. כשמסכימים להיות שלמות – גם בלי להיות מושלמות.
בנוסף, היא אמרה כי חודש אדר, הוא זמן חיפוש. שבועיים לשאול: מה משמח אותי באמת? איפה אני בהתנגדות? ואיך אני יכולה להיכנס לפורים עם כלי מוכן – כלי של קבלה, של חן, של שלווה. כי בפורים יש רגע חמקמק שבו הכול פתוח. ואם נתפוס אותו – נמצא.
האזינו לשיחה המלאה מתוך התוכנית "הבמה שלך" בהגשת יונת קפלן ב"קול חי':
