ועדת החוקה של הכנסת אישרה היום (שלישי) לקריאה שנייה ושלישית את "הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ה-2025". הצעת החוק, שאותה יזמו חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר, ינון אזולאי וסגן שר התקשורת ישראל אייכלר, מבקשת להסדיר מחדש סמכויות שהיו נהוגות בעבר ונעצרו בבג"ץ לפני כשני עשורים.
סמכות בוררות אזרחית לפי דין תורה
לפי הצעת החוק, לבתי הדין הרבניים תינתן סמכות לשמש כבוררים בעניינים אזרחיים, בתנאי שכל הצדדים המעורבים הביעו את הסכמתם המפורשת לכך. במסגרת זו, יהיה רשאי בית הדין לדון ולפסוק בהתאם לדין תורה. יצוין כי מדובר בניסיון חקיקה חוזר, לאחר שהצעה דומה הובאה לוועדה כבר בכנסת ה-20.
עוד באתר:
מנגנוני הגנה: הסכמה חופשית ומרצון
בעקבות ביקורת מצד האופוזיציה, משרד המשפטים וארגוני מגזר שלישי, הוכנסו בנוסח החוק מספר שינויים משמעותיים להבטחת רצון הצדדים. הוסרה האפשרות להסתמך על הסכמה שניתנה בעבר; פנייה לבוררות תתאפשר רק אם ההסכמה ניתנה בסמוך למועד הפנייה לבית הדין.
במקרים שבהם רק צד אחד פונה לבוררות, יישלח לצד השני טופס הודעה המבהיר במפורש כי ההליך וולונטרי וכי שליחת ההודעה אינה מחייבת את הסכמתו. בנוסף נוסח החוק מבהיר כי ללא הסכמת שני הצדדים, בית הדין לא יקיים דיון ולא ייתן כל החלטה בעניין.
החרגות משמעותיות: משפחה, עבודה ופלילי
על מנת למנוע בלבול סמכויות והפעלת לחצים פסולים, קבעה הוועדה שורה של החרגות שבהן לא תתאפשר בוררות: הוחרגו עניינים הנוגעים לבני זוג נשואים או גרושים, כדי למנוע לחץ על צדדים בהליך גירושין לפנות לבוררות. כמו כן לא יתקיימו בוררויות בסכסוכים שבהם קיימים יחסי עובד-מעביד פעילים, אלא אם הפנייה נעשתה ביוזמת העובד ובית הדין וידא שהסכמתו חופשית.
בנוסף הוחרגו הליכים פליליים, מנהליים או הליכים שהמדינה והרשויות המקומיות צד להם.
