התקופה שלפני פסח מביאה איתה עומס טבעי – ניקיונות, קניות, הכנות וציפיות. ומלבד זה – יש גם עומס רגשי, חוסר ודאות, ומציאות חיצונית לא פשוטה. מיכל כהן חי, סופרת, מטפלת ויועצת, שוחחה עם רחל פסטג בתוכנית עניין משפחתי והסבירה איך נשמור על הבית כמקום יציב ובטוח גם בתקופה שלנו.
מיכל מציינת כי מחקרי זוגיות מצביעים על כך שמה שמערער קשרים אינו בהכרח ויכוחים גדולים, אלא דפוסים קטנים שחוזרים על עצמם: ביקורת מתמשכת, זלזול סמוי או גלוי, התגוננות אוטומטית והתנתקות רגשית. אלו לא בהכרח דרמות רועשות, אלא טון דיבור, מבט, שתיקה. היא גם הסבירה איך בונים קשר טוב – על כל אינרקציה שלילית אחת צריך שיהיו לפחות חמש חיוביות. זוגות שחיים טוב לאורך זמן אלו זוגות ששומרים על יחס גבוה של אינטראקציות חיוביות לעומת שליליות. מילה טובה, מחמאה, מגע, הקשבה אמיתית, הבעת תודה. הקשר לא נשען רק על אהבה, אלא על תחזוקה יומיומית מודעת.
היא הדגישה, שאחת התובנות המשמעותיות ביותר היא שזוגות מאושרים אינם בהכרח פותרים את כל המחלוקות שלהם. יש נושאים שנשארים רגישים לאורך שנים – כסף, חינוך, משפחות, מוצא. ההבדל בין זוגות שחיים טוב לאלה שלא אינו בהיעדר קונפליקט, אלא ביכולת לנהל אותו בכבוד. לא עצם המחלוקת מפרקת את הקשר, אלא הדרך שבה מדברים ומנהלים את הקונפליקט. האפשרות לומר “אני רואה אחרת” מבלי לבטל, להשפיל או להקטין, היא זו שמאפשרת לקשר להעמיק במקום להיסדק.
עוד באתר:
מיכל אמרה כי הבית נבנה ממיליון רגעים קטנים. תודה שנאמרת בכנות, חיוך לפני השינה, עצירה רגע לפני תגובה חדה, ויתור קטן שמונע מריבה מיותרת. דווקא בבית, מתרחשת העבודה הגדולה ביותר. בימים של חוסר יציבות בחוץ, היכולת לייצר מרחב בטוח בפנים היא בחירה יומיומית. אף אחד לא ימחא כפיים על רגע של הבלגה או על מילה רכה במקום ביקורת, אבל הרגעים האלה מצטברים ליציבות, לביטחון ולשורשים עמוקים יותר. וכשאנחנו בונות בית חזק יותר – אנחנו מחזקות גם את המציאות שסביבנו.
האזינו לקטע המלא מתוך התוכנית "עניין משפחתי" ב'קול חי':
