הגאון הרב חיים איידלס התייחס בתוכנית 'דרך חיים' לשאלה, אדם שמונח עליו בודק לחץ דם במשך 24 שעות שמכסה את כל שטח ה'קיבורת', מה עליו לעשות עם הנחת תפילין. הרב ענה, אם אתה יכול להוריד לכמה דקות את הקשירה ולהניח תפילין של יד ושל ראש, ולברך ולקרוא קריאת שמע, מה טוב. אם אתה לא יכול.
והוא הדין גם במקרה של גבס על היד. אז נחלקו הקדמונים איך לנהוג. הפרי מגדים כותב להניח על יד ימין. אם אתה מניח על יד שמאל, תניח על יד ימין. אבל כל הפוסקים, כמו שכתבו הביאור הלכה, חלקת יעקב, מנחת ישראל, כולם הכריעו להניח את התפילין של יד על הגבס. והאשכנזים מברכים הרי שתי ברכות. אז תברך שתי ברכות על תפילין של ראש להניח ועל מצוות. הספרדים מברכים ברכה אחת על מצוות.
זאת אומרת, לשים את התפילין של יד על הגבס. אם אדם יש לו רטייה על הראש ואין מקום להנחת תפילין של ראש, אז הוא מניח תפילין של יד, ומברך להניח על שתיהן – לאשכנזים. ולספרדים, על מצוות על שתיהן כשהוא מניח את התפילין של יד. אם גם היד וגם הראש מגובסים, אז צריך להניח תפילין בלי ברכה. זו הכרעת הפוסקים.
עוד באתר:
הרב ציטט גם את פסקו של הגאון הנודע רבי מנשה קליין זצ"ל בעל ה'משנה הלכות'. לכאורה יש הבדל בין רטייה דקה לגבס. גבס הוא קשה. זה נחשב כמו שאדם מניח עץ על היד ועליו הוא מניח את התפילין. הרב אמר לכן, לעניות דעתי, דברי הפרי מגדים להניח על יד ימין עם ברכה, לכאורה נראים כל כך ברורים, אבל קטונתי מלהכריע, כי כל הפוסקים כתבו לא כך. לעניות דעתי יש הבדל בין רטייה דקה לרטייה עבה. אבל כאמור, הפוסקים דנו בדבר ולא הכריעו כדברי הפרי מגדים.
האזינו לקטע המלא מתוך התוכנית "דרך חיים" ב'קול חי':
