בתוכנית 'מדברים מהלב', התייחס הרב שלמה בכר לתקופה המיוחדת של ההכנות לקראת חג הפסח, זמן שבו רבים כבר שקועים בניקיונות ובישולים. אך לצד ההכנות הפיזיות, הוא ביקש להזכיר את המשמעות העמוקה שמאחורי איסור החמץ. "יש כאן מלחמה בין מהות לקוסמטיקה" – לא מדובר רק בניקוי הבית, אלא גם בהתבוננות פנימית.
הרב אמר כי צריך להתבונן בכך, שיש בחמץ איסור שלא קיים באף דבר אחר – "בל יראה ובל ימצא". בתורת המוסר כתוב שהחמץ מסמל את הגאווה והאגו – "החמץ שתופח ומתמלא באוויר מסמל את הגאווה של האדם", בעוד שהמצה השטוחה מסמלת ענווה ופשטות. הסתכלות נוספת היא, שהחמץ משול לייצר הרע שמנפח את רצונות האדם כמו החמץ שטופח. ונקודה נוספת, האיסור של "בל יראה ובל ימצא" שנועד לרסן את האדם ולשלוט באינסטינקטים שלו. מכאן עולה המסר של בעלי המוסר שנוגע אלינו: אם אנחנו ממשיכם עם הגאווה שלא מתאים לי שמישהו – אשתי או בעלי, לא עושה בדיוק את מה שאני מבקש בתחום הניקיון של החמץ – זה עיוות.
הרב בכר אמר כי האיסור החמור על חמץ בפסח נועד לחנך את האדם: "אם אדם מרגיש שהוא לא יכול בלי מתוק או בלי דבר מסוים – זו כבר סוג של עבדות". יציאת מצרים, אינה רק יציאה פיזית מעבדות אלא גם חירות פנימית ותודעתית.
עוד באתר:
בסיום דבריו הציע הרב רעיון מעשי ומפתיע: לתלות בבית שלט קטן שמזכיר את המסר. "חמץ שווה כעס, כעס שווה חמץ", אמר, בהתייחסות לגימטריה המעניינת בין המילים. כך ניתן לזכור שגם בתקופת הניקיונות וההכנות חשוב לשמור על שלווה, על ענווה ועל שלום בבית.
האזינו לקטע המלא מתוך התוכנית 'מדברים מהלב' ב'קול חי':
