ימים ספורים לפני ראש חודש ניסן, הרב אופיר מלכא בתוכנית 'הלכה למעשה', ביאר בהרחבה את כל דיני ברכת האילנות. תחילה הרב הביא את דברי השו"ע: "היוצא בימין ניסן ורואה אילנות שמוציא פרח, אומר, ברוך אותה השם אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". הרב הסביר כי זו ברכה שתיקנו אותה כי זה דבר מחודש, שבא מזמן לזמן, שאדם רואה עצים, שהקדוש ברוך הוא הפריח אותם, יש בזה משום ברכת הראייה, ומברכים את הברכה הזאת רק פעם בשנה, בזמן שהאילנות מלבלבים.
הרב הסביר כי יש דבר מיוחד בברכה זו, בעוד שבברכות ראייה אחרות, כמו על ים, ברק או רעם - אין חובה לחפש את הדבר שמברכים עליו, משא"כ בברכת האילנות שמשתדלים לצאת במיוחד ולמצוא עצים פורחים. הסיבה לכך מובאת בדברי הזוהר הקדוש, שהברכה הזאת חשובה מאוד, כי יש בה תיקונים גדולים, הנשמות משוטטות בגינות ובפרדסים בתקופה זו, והברכה מסייעת לתיקונן.
הרב הדגיש כי הברכה נאמרת דווקא על אילנות מאכל ולא על אילנות סרק. הסיבה לכך היא שהברכה נאמרת על ההתחדשות. בנוסף הסביר כי יש לשים לב לשלב שבו העץ נמצא. "הלבלוב הוא כאשר הפרח עדיין נמצא על העץ, ועתיד לצאת ממנו פרי", ואם כל הפרחים כבר נפלו והפרי החל לגדול - לדעת מרן השו"ע - אין לברך, ולדעת המשנ"ב, אפשר לברך אם הפרי עדיין קטן.
עוד באתר:
בנוגע לשאלה האם צריך דווקא שני אילנות או מספיק אילן אחד, הרב ציין כי לכתחילה טוב לברך על שני אילנות, כפי שמשתמע מהלשון "ורואה אילנות". עם זאת, רבים מהפוסקים כתבו שאין הדבר מעכב. "לכתחילה, עדיף לברך על שני אילנות אבל אם אין, אפשר לברך גם אילן אחד". דבר נוסף, עדיף לברך כבר בראש חודש ניסן, משום "זריזים מקדימים למצוות".
בסיום דבריו הזכיר הרב את המסר הרוחני שמאחורי הברכה. לאחר אמירתה נהגו רבים להוסיף תפילה קצרה: "כשם שהקב"ה מחדש את האילנות אחרי תרדמת החורף, כך נזכה גם אנחנו להתחדשות". ההתבוננות בפריחת העצים מלמדת את האדם כי תמיד אפשר לפתוח דף חדש בעבודת ה'.
האזינו לקטע המלא מתוך התוכנית 'הלכה למעשה' ב'קול חי':
