בחוץ השמש של ערב פסח כבר מורגשת, ובבתים רבים בבני ברק הריח המוכר של חומרי הניקוי מתערבב עם ההכנות לחג. אבל עבור תמי יוסקוביץ, הריח הזה מעורר זיכרון אחר, כואב וחי. לפני שנתיים בדיוק, בתוך שגרת ההכנות, בנה אריאל – בחור חסון ומלא חיים בן 18 – יצא לשחק עם חברים ולא חזר. פגיעת ראש פתאומית וקטלנית במהלך משחק תמים הפכה את ליל הסדר של משפחת אוסקוביץ למסע של פרידה ואבל.
"החיים הם כמו פאזל יפהפה של אימא, אבא ושמונה ילדים," מתארת תמי באולפן 'קול חי', לצד אפרת ברזל. "ופתאום מישהו בא, מפזר את הפאזל, לוקח חלק אחד ומעלים אותו. ואת צריכה לבנות הכל מחדש. לבנות את הזוגיות, את האימהות, את האמונה – כשחלק אחד חסר ולא יושלם לעולם".
תמי מתארת שבוע של טלטלה בבית החולים "תל השומר", שהסתיים בדיוק ביום בדיקת חמץ. הלוויה נערכה עמוק לתוך הלילה, והשבעה נמשכה ארבע שעות בלבד עד שנכנס החג. "תמי, תרפי," היא אמרה לעצמה בדרך לבית החולים, "הבנת שזה לא בידיים שלך".
עוד באתר:
זמן קצר לפני הלוויה, התרחש רגע שהפך לסמל של חוסן אמוני יוצא דופן. חברו הטוב של אריאל, זה שזרק את הכדור שגרם לפגיעה, הגיע לבית המשפחה כשהוא שבור ומרוסק, מבקש סליחה בבכי תמרורים. סרטון שתיעד את תמי מחבקת אותו ומשחררת אותו מאשמה הופץ בקרב רבבות.
"לא ידעתי שמסריטים אותי," היא משחזרת. "אבל ידעתי שיש פה ילד שמה שאגיד לו עכשיו ייתן לו את החיים שלו במתנה. אמרתי לו שהקדוש ברוך הוא חתם חוזה איתי ועם אבא של אריאל, ואף אחד אחר לא יכול להפר חוזה שהוא לא חתום עליו. הוא קיבל את אריאל ל-18 שנה בדיוק, ואף אחד אחר לא קשור לזה. הייתי אימא באותם רגעים, כי רציתי שאם זה היה קורה לבן שלי – יעשו לו אותו דבר".
באופן מעורר השתאות, מסבירה האם השכולה: "זה היה יכול לקרות בתאונה, מחיידק טורף, או מכל דבר אחר. הדרך שנבחרה זו דרך אלוקית".
האובדן חולל בתמי שינוי עמוק בהתנהלות היומיומית. "היום אני חיה את החיים עצמם," היא מסבירה. "פעם רציתי 'לתקתק' את ארוחת הערב כדי להגיע לשקט של הלילה. היום אני מבינה שארוחת הערב, שיעורי הבית, אפילו קיפול הכביסה – אלו החיים האמיתיים. אני תופסת את הרגעים האלו בשתי ידיים, לא מתוך פחד, אלא מתוך הבנה שזה מה שיש לנו".
היא מדגישה את החשיבות של מתן מקום לכאב: "מי שלא תיתן מקום לכאב, הוא יבוא לה בבום. זה כמו תאונת משאית, והנפש צריכה שיקום. מותר להיות שבורה ומרוסקת, ובו זמנית לאסוף את עצמך מלמטה ולבחור בחיים עבור שאר הילדים".
לקראת סיום, תמי מדברת על האמונה שמשתנה. היא נכדתו של זקן המשגיחים רבי דוב יפה זצ"ל, שחינך אותה לשאול תמיד "מה הקדוש ברוך הוא רוצה ממך ברגע הזה?". כעת, היא מוצאת תשובות חדשות.
"קל לאהוב את השם כשהכל טוב. אבל מה קורה כשאבא נותן סטירה? האמונה האמיתית היא לשקם את מערכת היחסים מתוך הכאב. זו ברית חדשה עם בורא עולם – ברית של דמעות ועבודה קשה. אנחנו לומדים לטפס עוד שלב בסולם, לגלות גאולות קטנות בתוך הגלות הפרטית שלנו".
מחר, י"ג בניסן, חל יום היארצייט של אריאל יהושע בן דוד ז"ל. משפחתו מבקשת מהציבור ללמוד משניות או לעשות מעשה טוב לעילוי נשמתו.
האזינו לתוכנית המלאה, 'עומקא דליבא' בהגשת אפרת ברזל ב'קול חי':
