בתוכנית 'שמור וזכור' עם הרב אברהם יוסף, נשאל הרב לגבי חלה חצי מתוקה: האם ניתן לברך עליה 'המוציא' בסעודת שבת, וברכת המזון, או רק לאחר אכילת שיעור של 216 גרם – מברכים אחריה ברכת המזון.
הרב פתח בהבהרה חדה: "קודם כל אין חצי, כמו שאין חצי היריון גם אין חצי מתוק". הרב הסביר כי המתיקות היא הקובעת: "אם אתה מרגיש מתיקות – אז זה נקרא מתוק, גם אם אתה מרגיש מעט מתיקות ברכתם מזונות". כלומר, אין צורך שהחלה תהיה מתוקה מאוד כמו עוגה – די במעט מתיקות כדי לשנות את הברכה.
בהמשך הדגיש הרב את ההבדל בין המנהגים: "אנחנו מקפידים ומודיעים לא לקנות חלה מתוקה מלבד לאשכנזים שסומכים על המגן אברהם". לשיטת המג"א, שכאשר אוכלים שיעור כביצה דינה כלחם. אולם לספרדים הדין שונה: "אם הוא אכל פחות מ-216 גרם אינו מברך ברכת המזון, ברכתו הראשונה תהיה מזונות". רק אם יודע שיאכל כמות גדולה: "הוא יוכל לאכול חצי חלה, אז יטול ידיים, מברך המוציא, וזה נקרא קביעות סעודה ב-216 גרם".
עוד באתר:
לבסוף נתן הרב עצה מעשית: "אדם שאוהב מאוד את החלה המתוקה – שיברך המוציא על פיתה" ויקיים עליה לחם משנה, שכן "לכתחילה צריך שגם יהיה הלחם משנה לחם ולא עוגה". לאחר אכילת כזית מהפת: "מכאן יכול להמשיך לאכול".
הרב יוסף הוסיף שכך נוהגים גם במצות במשך ימות השנה שיש ספק על הברכה שלהם, וכפי שכתב מרן החיד"א, לאכול כזית לחם, ואז לאכות את המצות – כדי לצאת מהמחלוקת.
האזינו לשיחה מלאה מתוך התוכנית 'שמור וזכור' ב'קול חי':
