יותר משבוע לאחר תחילת הפסקת האש בין ישראל וארצות הברית לאיראן, שוק האנרגיה ממשיך להפגין עוצמה חריגה. מחירי הנפט נותרו גבוהים משמעותית מרמתם טרם הלחימה, והשפעתם מורגשת בכל רחבי העולם – החל מעלייה במחירי הדלק ועד להתייקרות רחבה של שירותים ותעשיות.
אולם לא רק שוק האנרגיה הושפע מההתפתחויות הגיאופוליטיות. גם שוק הזהב, שנחשב במשך שנים לנכס בטוח בעתות משבר, חווה טלטלה חדה. רגע לפני פרוץ העימות הגיע מחיר הזהב לשיא היסטורי של כ־5,600 דולר לאונקיה, אך עם התעצמות הקרבות נרשמה צניחה חדה לרמות של כ־4,200 דולר בלבד.
מאחורי המגמה החריגה עומדת תופעה פחות שגרתית: מדינות רבות, שבמשך שנים צברו זהב כאמצעי ביטחון פיננסי, החלו דווקא למכור אותו. בין הבולטות ניתן למנות את טורקיה, לצד מצרים ומדינות נוספות במפרץ. טורקיה לבדה מכרה עשרות טונות של זהב בפרק זמן קצר, מה שהציף את השוק והפעיל לחץ כלפי מטה על המחירים.
עוד באתר:
גורם נוסף לשינוי הוא ההיעדרות היחסית של סין מהשוק, לאחר שבשנים האחרונות הייתה בין הרוכשות המרכזיות. במקביל, הודו שינתה כיוון והפכה למוכרת, מה שהגדיל עוד יותר את היצע הזהב בעולם. שילוב זה יצר מצב שבו ההיצע עולה על הביקוש – תרחיש שמוביל מטבע הדברים לירידת מחירים.
כלכלנים מצביעים גם על שינוי עמוק בתפיסת ההשקעה הגלובלית. לדבריהם, מדינות רבות החלו לראות בנפט ובגז אפיק השקעה אטרקטיבי יותר מהזהב, שכן משאבי אנרגיה מספקים לא רק ערך כלכלי אלא גם שימוש ישיר בעת משבר. לעומת זאת, הזהב נתפס יותר ויותר כנכס תיאורטי שאינו מניב תועלת מיידית.
למרות התנודתיות החריפה, גופים פיננסיים מובילים כמו JPMorgan Chase ו־Deutsche Bank ממשיכים להעריך כי מחירי הזהב ישובו לעלות ואף עשויים להגיע ל־6,000–6,300 דולר לאונקיה עד סוף השנה. לפי הערכות, הדבר תלוי בהתפתחויות בזירה הבינלאומית – מהמשך הלחימה ועד להחלטות פוליטיות של מנהיגים כמו דונלד טראמפ, שמילותיהם ממשיכות להשפיע ישירות על תנודות השווקים.
