המאבק הכלכלי בין ארצות הברית לאיראן נכנס לשלב חדש, כאשר וושינגטון מפעילה לחץ ימי רחב היקף שנועד לפגוע בלב הכלכלה האיראנית – ייצוא הנפט. בפנטגון מבהירים כי הכוונה היא להחריף את הצעדים ולהרחיבם גם לעבר "צי הצללים" של טהרן, תוך נכונות לעצור כלי שיט חשודים ברחבי העולם.
למרות ההצהרות התקיפות, המציאות בשטח מורכבת יותר. האי ח'ארג, המשמש נקודת יצוא מרכזית של הנפט האיראני, ממשיך לפעול באופן אינטנסיבי. תצלומי לוויין עדכניים מצביעים על מכליות ענק מסוג VLCC ו־Suezmax העוגנות במקום ומטעינות נפט, עדות לכך שהפעילות לא נעצרה למרות הלחץ.
חברת המודיעין הימי Windward זיהתה מספר מכליות ענק הפועלות באזור, חלקן בעיצומה של טעינה בהיקפים של מיליוני חביות. נתונים נוספים מגורמי מעקב ימי מחזקים את ההערכה כי איראן מצליחה בשלב זה לשמר זרימת יצוא יציבה יחסית, חרף ניסיונות האכיפה.
עוד באתר:
אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא שימוש בשיטות הסוואה מתקדמות. ספינות רבות פועלות תחת דגלים זרים ולעיתים אף מזויפים, לצד טכניקות של שידור מיקום כוזב – המכונה Spoofing – שמקשה על זיהוי נתיביהן האמיתיים. בנוסף, עשרות כלי שיט פועלים ללא מערכות זיהוי פעילות, מה שמקשה על ניטורם במרחב הימי.
במקביל, אנליסטים מעריכים כי איראן עשויה להתמודד בקרוב עם מגבלות אחסון, מצב שיחייב אותה להאט את קצב ההפקה. עם זאת, חוסר שקיפות סביב נתוני המאגרים מותיר מקום להערכות שונות, ויש הסבורים כי לטהרן מרחב פעולה רחב יותר מכפי שנדמה.
לצד זאת, בידי איראן יתרון משמעותי: מלאי של למעלה מ־150 מיליון חביות שכבר הועמסו על מכליות בלב ים, רובן בדרכן ליעדים כמו סין. נתון זה מאפשר לה לשמר הכנסות גם תחת מצור הדוק. בפועל, קצב היצוא נותר יציב יחסית, סביב שני מיליון חביות ביום – נתון שממחיש כי המערכה הכלכלית רחוקה מהכרעה.
