הלחץ האנטי-ישראלי באיחוד האירופי עולה מדרגה, כאשר ספרד, אירלנד וסלובניה פועלות בגלוי להשעיית הסכם האסוציאציה, מסגרת היחסים המרכזית בין ישראל לאיחוד. שלוש המדינות דורשות דיון דחוף בנושא, בטענה ל"הפרות זכויות אדם" לכאורה מצד ישראל. שר החוץ הספרדי, חוזה מנואל אלברס, אף הגדיר את המצב כ"משבר הגלובלי החמור ביותר של המאה הנוכחית", וטען כי מאז הדיון האחרון בנושא, ישראל "הרחיבה בפועל את מעגל האלימות והמלחמה".
באופן מקומם במיוחד, שרת החוץ האירית הלן מקנטי הצדיקה את הדרישה להשעיית ההסכם, וציינה כעדות להחמרת המצב בישראל את אישור חוק עונש מוות למחבלים. מדבריה משתמע כי הגנה על רוצחי יהודים נתפסת בעיניה כערך זכויות אדם עליון, בעוד ענישה הולמת למבצעי טרור מהווה 'הפרה'.
במקביל למהלך הדרמטי של ספרד ואירלנד, חזית נוספת נפתחה על ידי צרפת ושבדיה. על פי דיווח באתר "פוליטיקו", שתי המדינות הגישו מסמך רשמי הקורא לאסור באופן גורף על ייבוא מוצרים מההתיישבות ביהודה ושומרון. הנימוק שלהן הוא שקיום ההתיישבות היהודית באזורים אלו אינו תואם את הסכם האסוציאציה הקיים עם ישראל. במסמך הן מפצירות בנציבות האירופית לבחון הטלת מכסים והגבלות נוספות.
עוד באתר:
למרות היוזמות התוקפניות, גורמים באיחוד האירופי מביעים ספקנות לגבי סיכויי הצלחתן. דיפלומטים בכירים אמרו לרשת "יורוניוז" כי המהלכים צפויים להיכשל בכנס שרי החוץ הקרוב בבריסל, בעיקר בשל התנגדותן של מדינות מפתח. שר החוץ של גרמניה, יוהאן ודאפול, הבהיר כי "לא יהיה זה הולם וראוי להשעות את פרק המסחר בין ישראל והאיחוד האירופי". גם איטליה צפויה להצטרף להתנגדות, מה שמונע את הקונצנזוס הדרוש להחלטה כה משמעותית.
שרת החוץ של האיחוד, קאיה קאלאס, אישרה כי ביטול מלא של ההסכם דורש הסכמה פה אחד, אך רמזה כי הלחץ על ישראל יימשך בדרכים אחרות. לדבריה, האיחוד צפוי לקדם צעדים שאינם דורשים קונצנזוס, כמו הטלת סנקציות אישיות על "מתנחלים קיצוניים", כדבריה, ביהודה ושומרון, או השעיה חלקית בלבד של הסכם האסוציאציה. מהלכים אלו נועדו להפעיל לחץ על ישראל מבלי להידרש להסכמת כל 27 המדינות החברות.
הסכם האסוציאציה, שעומד במוקד המאבק, מהווה את הבסיס המשפטי הכולל ליחסים בין ישראל לאיחוד. הוא מסדיר לא רק את רוב תחומי הסחר, אלא נוגע גם לשיתופי פעולה מדיניים, חברתיים ותרבותיים. השעייתו, גם אם חלקית, עלולה לגרום נזק משמעותי לישראל.
דאגה נוספת במערכת המדינית בישראל נובעת מהשינויים הפוליטיים בהונגריה. זכייתו של המועמד הפרו-אירופאי פטר מדיאר וסיום כהונתו של ויקטור אורבן, שנחשב לידיד אמת של ישראל ותמך בה באופן בלתי מסויג, עלולים לשנות את מאזן הכוחות. אורבן נהג להטיל וטו על החלטות אנטי-ישראליות רבות, וכעת העתיד נראה פחות בטוח.
עם זאת, מדיאר עצמו מיהר להרגיע את הרוחות והצהיר כי ממשלתו תוסיף לחסום החלטות באיחוד נגד ישראל, אם כי סייג כי כל החלטה תיבחן לגופה. "יש קשר מיוחד בין ישראל להונגריה", אמר, "רבים מחברינו ההונגרים חיים בישראל… יש קהילה יהודית חזקה מאוד בהונגריה, אחת הגדולות באירופה, שחיה בשלווה וביטחון, לשמחתנו".
