מתווה חנינות חדש שהוצג לקראת יום העצמאות פותח פתח ממשי להיענות לבקשתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו – בתמיכה קולנית ונחרצת של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ – לחנינה עוד בטרם סיום משפטו.
יוזמתם המשותפת של הנשיא יצחק הרצוג ושר המשפטים יריב לוין נועדה, כפי שהוסבר בהודעה רשמית, להכיר "בקשיים עימם מתמודדים אזרחי ישראל בתקופה זו". במתווה הודגש כי "ימים קשים אלה, כמותם מדינת ישראל לא ידעה, מצדיקים ואף מחייבים הפעלת סמכות החנינה בצורה נרחבת". המטרה היא להציע הקלה לאזרחים, לצמצם פערים חברתיים ולהעביר "מסר מאחד לכלל חלקי החברה".
במתווה נקבע כי יינתן "דגש משמעותי למי אשר תורם או תרם לביטחון המדינה ולחוסנה, בפרט במסגרת מלחמת חרבות ברזל". השאלה כעת היא האם הנשיא יראה בראש הממשלה, המנהל את המערכה בפועל, כמי שעונה לקריטריון זה.
עוד באתר:
לפי הדיווחים, בקשתו של נתניהו נמצאת עדיין בדיונים בין מחלקת החנינות לייעוץ המשפטי של בית הנשיא. מחלקת החנינות במשרד המשפטים הביעה את עמדתה כי אין להעניק חנינה לראש הממשלה, בטענה שהבקשה אינה עומדת בקריטריונים המקובלים. עם זאת, לחוות דעת זו אין משקל מחייב, והיא עומדת בסתירה מוחלטת לעמדתו של השר הממונה.
השר למורשת, עמיחי אליהו, האחראי על הנושא, העביר לנשיא הרצוג חוות דעת משפטית מפורטת משלו, ובה המלצה ברורה להעניק חנינה לראש הממשלה נתניהו. המלצת השר גוברת למעשה על עמדת הפקידות במשרדו, ומעבירה את כובד ההכרעה אל הנשיא.
בסופו של דבר, החוק הישראלי מעניק את הסמכות הבלעדית להענקת חנינה לנשיא המדינה בלבד. חוות הדעת השונות, הן של מחלקת החנינות והן של השר הממונה, הן בגדר המלצה בלבד. החוק קובע במפורש כי לבתי המשפט, לרבות בג"ץ, אין כל סמכות להתערב בהחלטותיו של הנשיא בנושא זה, כל עוד הן מתקבלות במסגרת תפקידו.
בבית הנשיא הבהירו כי במסגרת המתווה החדש, "השימוש בסמכות החנינה יהיה רחב מן הרגיל, ויינתן בו משקל מיוחד למאפיינים ולנסיבות אישיות ומשפחתיות, וכן לתהליכי טיפול ושיקום". כעת, הכדור נמצא במגרשו של הנשיא הרצוג, והוא שיכריע אם מנהיג המדינה בשעת מלחמה ראוי להיכלל במתווה המיוחד.
