בפרשת השבוע שעבר – בהר, קראנו על איסור ריבית "אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית, וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ, וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ". ב'קול חי' שודרה לאור כך, תכנית מיוחדת, שאלות ותשובות בנושאים מעשיים יומיומיים בדורנו של ריבית.
שאלה מצויה ומעניינת עלתה בתוכנית 'ריבית הלכה למעשה' עם הגאון הרב פנחס וינד: אדם ששואל מחבירו רכב עם עשרה ליטרים של דלק ומחזיר אותו עם אחד־עשר ליטרים, עובר על איסור ריבית? המאזין תיאר מצב, שבו שכנים וחברים משאילים רכבים זה לזה ללא תמורה כספית, אך מחזירים את הרכב עם מעט יותר דלק כאות תודה.
תחילה, הרב וינד הסביר כי יש להבחין בין שתי פעולות שונות: השאלת הרכב מצד אחד, והלוואת הדלק מצד שני. "יש פה שתי פעולות", הדגיש הרב, "יש פעולת השאלת רכב ויש פעולת הלוואת דלק".
עוד באתר:
הרב הבהיר כי עצם השאלת הרכב אינה יוצרת בעיית ריבית כלל. גם אם השואל מחזיר טובה באמצעות מתנה, שוקולדים או תוספת כלשהי, אין בכך איסור. "השאלת רכב, אין בזה שום בעיה",.
אלא שהדלק עצמו נחשב להלוואה, ולכן החזרת הרכב עם כמות גדולה יותר של דלק – עלולה להיחשב תוספת שאסורה משום ריבית. "הדלק זה כן הלוואה", אמר הרב, "ואסור להחזיר יותר עבור הלוואה". עם זאת, הרב הדגיש שהכל תלוי בכוונת הנותן. אם האדם מוסיף דלק מתוך הכרת הטוב על עצם השימוש ברכב – הדבר מותר. אך אם התוספת ניתנת במפורש עבור הדלק שנלקח, כאן יכולה להיות בעיה של ריבית.
המאזין חידד, כי השואל מחזיר יותר משום "שיהיה ברווח", כי הוא לא רוצה שאתה תפסיד עליו". הרב השיב כי כאשר אדם מוסיף מעט דלק רק כדי לוודא שהחזיר את מה שלקח – אין בכך איסור. במקרים רבים אין ודאות מוחלטת לגבי הצריכה המדויקת, ולכן תוספת קטנה שנועדה למנוע הפסד מבעל הרכב אינה נחשבת לריבית.
האזינו לשיחה המלאה מתוך התוכנית 'ריבית הלכה למעשה' ב'קול חי':
