בשיעור מיוחד ומרתק שנשא לקראת חג השבועות, מציג הרב שניאור אשכנזי קריאה פנימית לשינוי תפיסת הזמן שלנו. הרב פתח בסיפור חובק חיים על אדם שחשב בטעות שנותר לו רק חודש אחד לחיות, ובעקבות כך הפך לגרסה הטובה ביותר של עצמו – אב מסור, עובד חרוץ ואדם המנצל כל דקה. כשהתברר שהאבחנה הייתה מוטעית, הוא הבין סוד עצום: גודל החיים נקבע לפי תפיסת הזמן שלנו. "אנשים גדולים זה אנשים שאין להם זמן, כי הם יודעים מה אפשר להספיק ברגע", הגדיר זאת הרב.
הרב אשכנזי צלל אל הגמרא המפורסמת במסכת פסחים, מספרת על רב יוסף שהיה עורך סעודה מפוארת בחג השבועות ואומר: "אילולא האי יומא, כמה יוסף איכא בשוקא" (אם לא היום הזה, כמה אנשים בשם יוסף יש בשוק). הרב שאל שאלה נוקבת: מדוע רב יוסף מתמקד ב"יום" ולא בעצם מתן התורה?
הרב הציג שני ביאורים נפלאים:
-
עוד באתר:
המעשה הטוב אינו נמחק לעולם: בסוף ימיו, רב יוסף חלה ושכח את תלמודו. הוא שאב נחמה מחג השבועות – יום שבו הלוחות הראשונים נשברו, ובכל זאת שברי הלוחות הונחו בארון הברית לצד הלוחות השלמים באותו כבוד. המסר הוא שקדושה ומעשה טוב שחדרו באדם אינם נמחקים לעולם, גם אם שכח אותם.
-
ערכו של יום פשוט: רב יוסף מלמד את תלמידיו שמה שהפך אותו לגדול הדור הוא לא רק מעמד הר סיני החד-פעמי, אלא ה"יומא" – הימים הפשוטים, ימי השגרה העייפים שבהם הוא בחר לנצל עוד רגע ועוד שורה של לימוד.
למה ניתנה תורה במדבר?
הרב חזר לשאלה העתיקה: מדוע בחר הקדוש ברוך הוא לקיים את "החתונה הגדולה בהיסטוריה" עם עם ישראל דווקא במדבר הצחיח, ולא בלוקיישן מרשים כמו פסגת החרמון או לחופי הכנרת?
התשובה, לפי הרב אשכנזי, טומנת בחובה את כל מהות הזמן: דברים טובים לא דוחים. הקדוש ברוך הוא ויתר על הנוף והפאר כדי ללמד אותנו שכל יום שמתן תורה היה נדחה – היה יום אבוד שלעולם לא ישוב. "פחות יום של תורה זה יום שאי אפשר לשחזר. התורה ניתנה במדבר כדי להראות שאין שום מצב פטור – לא קשיים, לא חוסר נוחות ולא בדידות פוטרים את האדם".
התורה כחמצן של הנשמה
הרב קשר את הדברים למשנה באבות המזהירה מפני ביטול תורה ושכחה. הוא הסביר שהמושג "מתחייב בנפשו" אינו עונש חיצוני, אלא תוצאה טבעית של ניתוק מהחמצן. "התורה היא הצורך הקיומי של הנשמה. עוד רגע של תורה זה עוד רגע של חיוניות, שמחה וכוח לחיות". הדבר נמשל לחלב, שהוא המשקה היחיד שכולו טוב ואין בו פסולת, כך גם התורה רק מטיבה ומעדנת את האדם.
קבלה מעשית לקראת שבועות
הרב חתם את השיעור בקריאה למאזינים לקבל על עצמם קבלה קטנה וברורה לקראת החג – לנצל את "הרגעים המתים" של החיים. "אנחנו עומדים בפקקים, ממתינים בתורים, מחכים שהאישה תתארגן", אמר הרב. "אם ניקח את זמני הוואטסאפ ובזבוז ההבל הללו, ונחליט להחזיק באוטו מסכת קטנה, ללמוד חומש עם רש"י או לקרוא את פרק התהילים היומי – בעוד שנה ניפגש פה במקום אחר לגמרי".
