לקראת חג השבועות, הרב אלימלך בידרמן בשיעור מעורר והכנה דרבא לקראת יום מתן תורתנו. בשיעורו, הרב עומד על כך שחג השבועות אינו רק יום זיכרון לאירוע היסטורי, אלא יום שבו מתרחשת ה"חתונה" בין הקב"ה לישראל מחדש בכל שנה.
הרב מסביר כי כל מנהגי החופה היהודית – משבע הברכות, דרך האבוקות ועד שבירת הכוס – כולם נלמדים ממעמד הר סיני. בחג השבועות, אנו לא רק מציינים את המשל, אלא נכנסים אל הנמשל עצמו. זוהי שעת חיבה יתרה שבה הקב"ה, כביכול, מקדים את המאוחר מרוב אהבה לישראל, כפי שמסביר ה"אור החיים" הקדוש על הפסוק "ביום הזה באו מדבר סיני".
על פי ה"שפת אמת", התורה נקראת "עץ חיים" משום שכמו אילן המוציא פירות חדשים בכל שנה, כך בכל חג שבועות יורדים פירות רוחניים וחידושי תורה חדשים לעולם. המשנה האומרת "התקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך" מלמדת שבכל שנה עלינו לזכות בחלקנו בתורה מחדש. כל השנה כולה יונקת מההתחדשות והקבלות של יום זה.
עוד באתר:
הרב מעורר על חשיבות ההכנה בימים אלו:
-
אש הקודש: כפי שהלוחות הראשונים ניתנו ב"פומבי" וברעש גדול, כך תחילת הלימוד צריכה להיות בהתלהבות עצומה וב"ברען". התלהבות זו היא שתחזיק את הלימוד בצניעות לאורך כל השנה.
-
גדרים וסייגים: הקב"ה ציווה "הגבל את ההר וקידשתו". הקדושה מגיעה דרך הגדרות שאדם שם לעצמו ביראת שמיים.
-
נפשי כעפר: התנאי לקבלת התורה הוא הענווה והביטול, הידיעה שאפילו מי שמרגיש "חמוץ" כחלב, יכול להפוך למעדן תחת חופת התורה.
הרב מצטט את הבטחת האריז"ל וספר הזוהר: מי שנעור בלילה זה ועוסק בתורה, מובטח לו שישלים שנותיו ולא יארע לו נזק באותה שנה. השכינה הקדושה, כביכול, מחבקת את אלו ש"מתקנים את קישוטי הכלה" בלימודם בלילה.
הרב מסיים בתזכורת חשובה: לצד האש וההתלהבות של קבלת התורה, יש לזכור את הצד השני של הלוחות – המצוות שבין אדם לחברו. חג השבועות הוא יום שבו אין חטאים, והקב"ה דן את עם ישראל כחטיבה אחת. עלינו לשמוח בשמחה גדולה, לדאוג לזולת ולהרגיש שכל אחד ואחד מאיתנו הוא ה"חתן" שהקב"ה חפץ ביקרו.
שנזכה לקבל את התורה בשמחה ובפנימיות!
