סגירת מעגל נדירה ומטלטלת התרחשה השבוע בלב סיביר הקפואה, כאשר שרידיו של הלוחם היהודי סמואיל איליץ' שליט הי"ד הובאו לקבר ישראל, 84 שנים לאחר שנעלם בשדות הקרב של מלחמת העולם השנייה. במשך עשרות שנים הוגדר כנעדר, בני משפחתו לא ידעו מה עלה בגורלו, ורק כעת הסתיימה אחת הפרשות הכואבות שנותרו פתוחות מאז ימי המלחמה האיומים.
סמואיל איליץ' שליט נולד בעיר אצ'ינסק שבמחוז קרסנויארסק ושירת כמפקד מחלקה בחטיבת הרגלים ה-144 של הצבא הרוסי. עם פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות בשנת ה'תש"א, גויס לחזית ונשלח לקרבות הקשים. בשנת ה'תש"ב נותק עמו הקשר, ומאז נחשב לנעדר. בני משפחתו חיו במשך עשרות שנים בין תקווה לכאב, ללא מידע על מקום נפילתו או קבורתו.
במשך השנים ניסו קרוביו להנציח את זכרו, ובשנת ה'תשס"ז אף הוגש עבורו "דף עד" במוסד 'יד ושם' בירושלים. אלא שרק לאחרונה הגיעה פריצת הדרך. במהלך מבצע חיפושים מורכב שנערך באזור הכפר נליוצ'י במחוז נובוגרד, הצליחו יחידות איתור מיוחדות של הצבא הרוסי לאתר שרידים אנושיים מזירת הקרבות ההיסטורית.
עוד באתר:
לצד השרידים נמצא הפריט שהפך את התעלומה לזיהוי ודאי: המדליון הצבאי האישי של הלוחם, שעליו הופיע שמו של סמואיל איליץ' שליט. עבור בני המשפחה והקהילה היהודית היה זה רגע דרמטי במיוחד, שסיים עשרות שנות חוסר ודאות ואפשר להביא את הלוחם היהודי לקבר ישראל.
טקס הלוויה נערך בקרסנויארסק במעמד רשמי ומרגש. תחילה התקיים טקס ממלכתי ליד אנדרטת האש בעיר, ולאחר מכן המשיך מסע ההלוויה אל בית העלמין היהודי המקומי. רב העיר ושליח חב"ד, הרב בנימין וגנר, נשא תפילה ואמר קדיש לעילוי נשמתו של הלוחם היהודי, כשסביבו בני משפחה נרגשים וחברי הקהילה היהודית המקומית.
"הייתה זו תחושה חזקה ומטלטלת מאין כמוה", סיפר הרב בנימין וגנר לאחר הטקס. "הרגשנו כאילו ההיסטוריה עצמה עצרה מלכת לרגע אחד, רק כדי להחזיר לאדם את שמו, את כבודו האבוד ואת המקום הראוי לו לצד קרובי משפחתו. אחרי 84 שנים של ערפל וכאב, המלחמה של סמואיל סוף-סוף הסתיימה, והוא זכה להגיע אל המנוחה הנכונה על פי מסורת ישראל. גבורתו תישאר חקוקה בליבנו לעד".
האירוע המרגש השתלב בפעילות הענפה של הקהילה היהודית בקרסנויארסק לשימור זכרם של יהודי האזור שנפלו במלחמה נגד הנאצים. רק בשנה האחרונה נחנכה בעיר אנדרטה מיוחדת לזכר מאות יהודים מהאזור שנעלמו בקרבות ומקום קבורתם לא נודע. כעת, באופן סמלי במיוחד, זכתה הקהילה ללוות בפועל אחד מאותם לוחמים אל קבר ישראל. עבור רבים בקהילה מדובר לא רק בסגירת מעגל היסטורית, אלא גם בסמל לנצחיותו של העם היהודי – אפילו בלב סיביר הרחוקה.
