מאז השקת מערכת המעבר בין בנקים בלחיצת כפתור בספטמבר 2021, נרשמה עלייה משמעותית במספר הלקוחות שהעבירו את חשבונותיהם בין בנקים, לצד שיפור בתנאים שמקבלים הלקוחות גם מבלי להשלים את המעבר בפועל. כך עולה ממחקר שערכו ד"ר נמרוד שגב מחטיבת המחקר בבנק ישראל וד"ר סיון פרנקל מאוניברסיטת תל אביב, שהוצג בתוכנית "המוקד הציבורי" ב'קול חי'.
לדברי ד"ר שגב, המערכת החדשה מאפשרת להעביר באופן מקוון כמעט את כל הפעילות הפיננסית מחשבון אחד לאחר, כולל יתרות כספיות, הוראות קבע, הרשאות לחיוב, כרטיסי אשראי, ניירות ערך ואף שיקים שטרם נפדו. "לא צריך ללכת לסניף ולא צריך להתחיל להחליף את כל הוראות הקבע והרשאות החיוב", הסביר. מטרת המהלך הייתה להקל על הציבור ולעודד תחרות בין הבנקים באמצעות חיזוק כוח המיקוח של הלקוחות.
המחקר מצא כי שיעור המעברים בין בנקים זינק ביותר מפי שניים מאז כניסת הרפורמה לתוקף. בעוד שלפני ספטמבר 2021 רק כ-0.6% מהחשבונות עברו בין בנקים מדי שנה – כמה עשרות אלפי חשבונות בלבד – כיום מדובר בכ-1.5% מהחשבונות. "ראינו עלייה מאוד ברורה ומובהקת במעברים", אמר שגב, אך הדגיש כי עדיין מדובר בשיעור נמוך יחסית מכלל הלקוחות.
עוד באתר:
עם זאת, בבנק ישראל מציינים כי ההשפעה המשמעותית ביותר של הרפורמה אינה דווקא במספר המעברים, אלא בשיפור התנאים שמקבלים הלקוחות. רבים פותחים בהליך מעבר, אך עוד לפני השלמתו מקבלים פנייה מהבנק הקיים עם הצעות משופרות. "ראינו שהשתפרו התנאים ללקוחות בחשבונות", אמר שגב. אחת הדוגמאות הבולטות היא ירידה בריביות המשולמות על משיכת יתר בחשבון. "ראינו ירידה מאוד מובהקת בריבית על האוברדראפט", ציין.
לצד ההצלחה, המחקר מצביע גם על פערים בין קבוצות אוכלוסייה. לפי הממצאים, צעירים מאמצים את המערכת החדשה בשיעורים גבוהים יותר, ככל הנראה בזכות היכרות טובה יותר עם כלים דיגיטליים ומודעות גבוהה יותר לאפשרויות העומדות לרשותם. שגב הסביר כי "חלק מזה הוא מודעות, חלק מזה אוריינות פיננסית וחלק מזה נגישות". לדבריו, כדי להרחיב את התחרות במערכת הבנקאית נדרש להנגיש את הכלים גם לאוכלוסיות מבוגרות ולציבורים שפחות מחוברים לשירותים מקוונים.
האזינו לראיון המלא ב'המוקד הציבורי' בקול חי':
