בפינתה בתוכנית 'עניין משפחתי' בהגשת רחל פסטג ב'קול חי', בחרה הדס לוינשטיין רייכרט להתייחס לפרשת קורח דווקא מכיוון בלתי צפוי. במקום לשוב ולעסוק בסכנת המחלוקת, היא ביקשה להניח לרגע את כל ה"לא" ולהפנות את המבט אל הטוב, אל הגדלות ואל הערך העצמי.
"אני כבר לא יכולה לשמוע אפילו על מה לא", אמרה. "בואו לא ניתן לזה מקום. ניתן מקום למשהו אחר לגמרי". לדבריה, כאשר אדם נזכר כמה הוא חשוב, לאיזו משפחה ולאיזה עם הוא שייך, וכמה גדולה הנשמה שקיבל, ממילא גם השיח שיוצא ממנו משתנה.
לוינשטיין סיפרה סיפור על יהודי בשם ויינרב, פסיכולוג מצליח שחי במרילנד אך חש ריקנות וספק פנימי. הוא התקשר לביתו של הרבי מליובאוויטש ושפך את לבו בפני המזכיר, מבלי להזדהות. ברקע נשמע הרבי שואל מיהו האיש, ולאחר שנאמר לו שהוא ממרילנד, הורה: "שילך להתייעץ עם יהודי בשם ויינרב".
עוד באתר:
האיש נדהם והשיב: "אבל זה אני". ואז נשמע הרבי אומר: "לפעמים אדם צריך לדבר אל עצמו".
המסר הזה, אמרה לוינשטיין, נכון במיוחד בתקופה של סיום שנת הלימודים, תחילת החופש והחרדה שמגיעה לעיתים עם שינויים ומעברים. "יש המון קולות מבחוץ", הסבירה, "אבל אולי אם אשאל את עצמי ואדבר אל עצמי, אמצא שם תשובות".
היא הדגישה כי אין הכוונה לשיח עם ה"עצמי" הקטן והמבוהל, אלא עם העצמי הגדול. היא ציטטה את ה'שם משמואל': "עיקר החיסרון באדם שאינו מכיר את מעלת נפשו", ואת רבנו יונה שכתב כי תחילת עבודת ה' היא שהאדם יכיר את ערכו, את מעלת אבותיו ואת חיבתו לפני הבורא.
לסיום השתמשה בדימוי ששמעה: במקום להשקיע את כל הכוחות בניכוש עשבים שוטים, אפשר להצמיח עצים גדולים. "אני רוצה רק נשיקות", אמרה. "שיגידו לנו: אתם טובים, אתם מתוקים, אתם שייכים לגודל".
האזינו לדברים המלאים מתוך 'עניין משפחתי' בהגשת רחל פסטג ב'קול חי':
