ירידת הדולר בחודשים האחרונים בעשרות אחוזים לא באה לידי ביטוי, לפי הטענות, במחירי המזון והפארם בישראל. בשל כך התקיים היום (רביעי) דיון מיוחד בוועדת הכלכלה של הכנסת, שעסק באי־גילום ירידת שער המטבע במחירי המדף ובפגיעה האפשרית בצרכנים. את הדיון יזם ח"כ משה פסל, ששימש גם כיו"ר הוועדה.
במהלך הדיון הציג עמי צדיק, נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נתונים לפיהם בין אוגוסט 2025 לאפריל 2026 עלה מדד מחירי המזון בישראל בכ־0.2%, בעוד שבאיחוד האירופי נרשמה ירידה של 1.1%. עוד צוין כי בין ינואר 2022 לאוקטובר 2025 ירדו מחירי סחורות המזון בעולם בכ־3.6% במונחים דולריים, אולם בישראל עלה מדד המחירים לצרכן ב־18.8%.
בלובי 99 מתחו ביקורת חריפה על מבנה השוק. בועז אקרמן אמר בדיון כי "בשנה האחרונה מחיר הקפה בעולם ירד ב־22%, הסוכר ב־12% והקקאו ב־60%, אך בישראל מחירי השוקולד והקפה רק עלו", והוסיף כי "ב־30 מתוך 38 קטגוריות יש שלוש חברות בלבד ששולטות ביותר מ־70% מהשוק".
עוד באתר:
מנגד, נציג התאחדות התעשיינים אביב חצבני טען כי רוב תשומות הייצור המקומיות אינן צמודות לדולר, והזכיר עליות חדות בעלויות כמו שכר מינימום, חשמל, מים וביטוח לאומי. גם באיגוד לשכות המסחר נטען כי בשווקים מבוססי יבוא ניכרת ירידת מחירים, אך במזון המקומי קיימים רגולציה וריכוזיות שמכבידות על השוק.
בסיכום הדיון דרש יו"ר הוועדה לבחון צעדים להגברת תחרות. נציג רשות התחרות ציין כי השוק נמצא תחת מעקב מתמיד, אך קיימות מגבלות אכיפה. הוועדה ביקשה מרשות התחרות וממשרדי הממשלה להגיש תוכניות להסרת חסמים ולבדיקת אפשרות להפרדת מקטעי יבוא והפצה בענף המזון.
